רכישות מוצלחות

מחר בערב אנחנו מארחים לראשונה חברים לארוחת ערב אצלנו בבית. בעצם, למעט הפעם ההיא בה אספנו את אלי משדה התעופה והזמנו אותו לקערית מרק ספונטנית, לא אירחנו כאן לארוחה של ממש אף פעם. האורחים המכובדים הם ינאי, עידו ומעין, שלושה ישראלים שנמצאים כאן כבר שלוש שנים בערך ולומדים גם הם לדוקטורט. שלושתם צמחונים, מה שיהפוך את הארוחה לפחות שגרתית מבחינתנו, שרגילים כל-כך לשילוש הקדוש של עוף-פחמימה-סלט. דווקא שמחתי לגלות שהרפרטואר שלי מכיל מבחר נאה של מנות צמחוניות וגם אלה שאינן כאלה יכולות לעבור הסבה לצמחונות בקלות יחסית. אני כל-כך מתרגשת לקראת הארוחה הזאת, שכבר שבוע בערך אני מתכננת בראש מה אכין ואיך הכל ייראה. איזה כיף.

הבוקר תפסתי אוטובוס לאזור המעטפת של העיר, למקום בו לוקחים טביעות אצבעות. זהו עוד אחד מהדברים שאני צריכה לעשות כחלק מתהליך ההסמכה המקומי ולמרות שנרשמתי באתר ושילמתי על השירות כבר לפני שבועיים בערך, זה נדחה ונדחה. היום החלטתי שאני מוחקת את זה מרשימת המשימות שלי. הסיפור כולו לקח חצי שעה, לא רציני. ואחר-כך הרגשתי קלה יותר ושמחה, כמו שאני מרגישה בכל פעם, אחרי שאני כובשת עוד שלב בדרך להסמכה האמריקנית.

כשהתחלתי לתכנן את התפריט לארוחת הערב של מחר, הבנתי שחסרים לי כמה כלים בסיסיים הדרושים להכנת המנות שבתוכנית. נוסף על זה, צריך לקנות את כל המצרכים הדרושים. למזלי, ממש מעברה השני של הצומת שבסמוך אליה נמצא המשרד בו לקחו את טביעות אצבעותיי, יש מרכז קניות ובו סניף גדול של "קרוגר" וגם חנות מהרשת "Home Goods", ששמעתי עליה ועברתי לידה הרבה פעמים עם האוטובוס, אך מעולם עוד לא ביקרתי שם. מדובר בחנות בסגנון Golf&Co., רק שכאן יש גם רהיטים ועוד כמה מחלקות לעיצוב הבית. בונוס גדול הוא מחירים שפויים יחסית.

מיד עם היכנסי לחנות, שלחתי לאלון הודעה, "החנות הזאת - מתתי והגעתי לגן-עדן".

אז קניתי כמה דברים בסיסיים והתאפקתי מאוד לא לקנות דברים שאני רוצה אבל לא בהכרח צריכה. התאפקתי מאוד. מאוד-מאוד.

ה-שלל

אז מה יש לנו?

1. תבנית קפיץ 23 ס"מ ובתוכה ייאפה הקינוח, עוגת התפוחים הזאת מ"ביסים". ינאי יביא גלידת וניל שתלווה את התענוג.

2. תבנית פאי/קיש מחרס ובתוכה יאפה קיש פטריות. בהתחלה אספתי לעגלת הקניות תבנית מתפרקת, כי לא מצאתי תבנית כמו זאת שבתמונה. העדפתי תבנית לא-מתפרקת מפני שהיא משמשת גם כלי הגשה יפה. והיא מתאימה לצבעים של סט כלי האוכל שלנו, שיהיה Mix&Match של כלים לבנים ואדומים.

3. תבנית פיצה עגולה עם חורים בתחתית, שעוזרים להשיג מאפה פריך ושחום בתחתיתו. מיועדת לפוקאצ'ה פשוטה עם שמנ"ז ומלח גס (ואולי גם שום כתוש, עוד לא החלטתי). קניתי גם גבינת ברי וגבינת עיזים פשוטה שילוו את המאפה הטרי בכיף.

4. סט של ארבע צלוחיות רדודות למטבלים, בתוכם יוגשו טחינה דלילה כרוטב לאנטיפסטי ושמנ"ז-בלסמי שכיף לטבול בו את הפוקאצ'ה הטרייה.

5. מפיות בד, בשביל תחושת החשיבות וההידור :)

6. קערה לא-רדודה-לא-עמוקה מטרה-קוטה, בתוכה אגיש את האנטיפסטי המעולה של ירקות צלויים בתנור. אני מתכננת להשתגע וללכת על מגוון עשיר של ירקות שונים - תפו"א, בטטה, פלפלים, קישואים, גזר גמדי, פרחי כרובית וגם המועמדים הפחות צפויים - צנוניות וסלק.

7+8. סט של כוסות מדידה וכפיות מדידה - אלה אמנם אביזרי מטבח שהצורך בהם שנוי במחלוקת, אבל אני החלטתי שהם דרושים לי. בין כלי האוכל שלנו אין כוס שמידתה כוס תקנית, 250 מ"ל רטובים/140 גרם יבשים. חיפשתי הרבה זמן סט ממתכת, מפני שאני לא אוהבת את הסטים העשויים פלסטיק - קשה לנקות אותם משאריות שמן וזה מרגיז אותי. אחרי חיפושים רבים - קבלוהם!

9. מפת שולחן יפה. באחד ממסעות "מאייר" הראשונים שלי קניתי מפת שולחן לבנה, שנראית כמו מפת חדר אוכל בשישי בערב. רציתי משהו עם מראה קצת יותר ביתי. בטארגט לא היה משהו שיתאים לשולחן שלנו והנה בהום-גודס חיכתה לי המפה הזאת, מקו המוצרים של המעצב ראלף לורן!

אתמול ישר אחרי העבודה רכבתי בירידה למחסנים של צבא הישע, לחפש סט של כוסות תה וצלחות עוגה, כזה מקושט עם ציורים רומנטיים ופס זהב בשוליים, כמו אצל מלכת אנגליה. העייפות והרצון להגיע הביתה, בצירוף העובדה שבצבא הישע לא מפרקים סטים, הביאו אותי לחזור הביתה בידיים ריקות. אבל אתמול מצאתי מתכון לסלט קוסקוס, שגם אותו החלטתי להכין לארוחת הערב מחר. אין לי קערה מתאימה עבורו ואני יודעת בדיוק איזו מן קערה דרושה, אז אולי אסע לשם שוב היום לפשפש ולדלות מציאות. אני רוצה גם צלחת זכוכית קטנה מחולקת שאפשר להגיש בה תותים וגרגירים.

בין הישגי הבוקר הנאים לתוכניות השאפתניות של הערב, אני עוד הולכת היום לעבודה. ג'וליה אמורה לאסוף אותי ממש בקרוב לחצי יום של עבודה. לשמחתי, הם לא זקוקים לי מחר ולכן אוכל להקדיש את היום כולו לבישולים. הדבר הראשון שיצטרך להירקח הוא מרק הבצל, שישתבח ככל שיעבור זמן מסיום בישולו ועד לאכילתו. זוכרים שאמרתי שאני לא מכינה יותר מרק בצל לעולם, אלא אם זה יהיה עבורנו? אני עומדת במילתי - מכינה עבורנו. לליווי המרק קניתי שקית של פרוסות בגט, אותן אני מתכננת לקלות בתנור עם מעט גבינת גרויאר מגוררת מעל.

בנוסף לכל המאכלים שהזכרתי לאורך הפוסט הזה, מעין ועידו מביאים פשטידת בצל וסלט. כמובן שיהיה גם יין ויהיה טעים ושמח. איזה כיף שקנינו באיקאה שולחן גדול מספיק שיכול להיפתח ולהכיל עד שמונה סועדים ושלא הצלחתי לשכנע את אלון לקנות רק ארבעה כיסאות במקום השישה בעדם הוא טען.

ומה חוץ?

עכשיו טוב. עברו עליי כמה ימים קצת קשים, בגלל תערובת של עייפות רבה ומערבולת הורמונאלית (אומרים שזה קורה לנשים אחת לכמה זמן, במרווחי זמן קבועים). אבל השבוע החדש הביא איתו רוחות חדשות והצלחתי לקום מעפרי ולחזור לעצמי.

עזרה מאוד העובדה שביום שלישי השמש קפצה לבקר. כשיצאתי מהבית בתשע וחצי בבוקר הטמפרטורה בחוץ עמדה על 8 מעלות ויכולתי לרכב לתחנה המרכזית בלי כובע, מאורע יוצא-דופן ממש. כל הדרך דיוושתי בעלייה וחשבתי כמה נעים לנשום בלי שהקור יצרוב בגרון, כמה נעים להרגיש את השמש בגב. לא הצלחתי להפסיק לחייך.

ברכיבה חזרה הביתה, בסוף יום העבודה, הרחובות היו מוצפים רצים. מזג האוויר קצת מתחמם וכולם יוצאים מהחורים. זה עושה חשק. ואני, שלא רצתי כבר כמעט חודש, מאז חזרנו מישראל, נכנסתי הביתה והכרזתי בקול נחוש - השעה חמש וחצי אחה"צ, בחוץ 11 מעלות, אני יוצאת לרוץ!

יצאתי לרוץ וזה היה פשוט מופלא. הרוח הקלה בפנים, האוויר הטרי, תחושת ההתחדשות. רצתי במסלול הקבוע שלי ושמחתי לגלות שלמרות שעבר חודש, הרגליים שלי עוד זוכרות ואני לא צריכה לחשוב על זה הרבה. רק ללחוץ על הכפתור והטייס האוטומטי לוקח פיקוד. אריק קלפטון ליווה אותי באוזניות, בגרסת האנפלאגד והיה לי נעים. עוד גילוי משמח הוא שבגלל שאני מתמידה כבר חודש באימונים בתוך הבית, לאחרונה בתוספת המשקוליות, אני בכושר מצוין. הריצה זרמה ונכנסתי לקצב טוב. לא הרגשתי כאילו אני רודפת אחרי עצמי ויכולותיי. נתתי לרגליים להוביל ולמחשבות לצוף. חזרתי הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן ותחושה שמילאתי מאגרים לשבועות הקרובים. והנה - כבר פברואר. החורף עוד לא ארוך ובקרוב הריצה בחוץ תהפוך שוב לדבר שבשגרה.

תמונות ודיווחים על הארוחה - בהמשך :)

שיהיה לכולנו סופ"ש נעים, חמים וטעים.