יום שישי, 6 ביולי 2012

המסע להסמכה אמריקנית בסיעוד: פרק ג' ואחרון

הגעתי לארה"ב ב-9 בספטמבר 2011, יום אחרי בחינת ההסמכה הישראלית בסיעוד. ניגשתי לבחינת ה-NCLEX, בחינת הרישוי האמריקנית, ב-7 ביוני 2012. התהליך כולו ארך תשעה חודשים. אני מגישה לכם את הסיכום הסופי של תהליך הרישוי האמריקני שלי, לשירותכם.

פרק ראשון
פרק שני

אפתח בגילוי נאות
המידע שאני מביאה כאן נכון למקרה שלי שהוא מקרה מאוד ספציפי: עברתי לארה"ב מיד אחרי המבחן הישראלי, ללא שום ניסיון תעסוקתי מעשי במקצוע. אני נמצאת בארה"ב על ויזת J-2, ויזת משנה לבני משפחה של סטודנטים שמקבלים ויזת J-1. אין לי ידע או מידע בכל הנוגע להגירה על רקע מקצועי. אני נמצאת במדינת מישיגן ואני כפופה לדרישות הספציפיות של מנהל הסיעוד כאן. אינני יודעת איך הדברים מתנהלים במדינות אחרות בארה"ב. כמו כן, אני לא מכירה את התהליך המקביל לאחיות בעלות רישוי ותעודה שמעוניינות להתחיל את התהליך כבר מהארץ. אני כן יודעת שניתן להיבחן ב-NCLEX בכל העולם ולאחר מכן לנסות להגיע לארה"ב בעזרתו של מעסיק שמטפל בבקשת הויזה/הגירה של המועמד.

עד כאן כל מה שאני לא. מעתה והלאה, מה שכן.

CGFNS
התחילו את התהליך בפנייה ל-cgfns international, הגוף שאחראי להנפקת דו"ח אישור רשמי של ההשכלה והתעודה המקצועית הישראלית שלכם. אני ממליצה לפנות אליהם באי-מייל או בטלפון ולברר את הדרישות הספציפיות של במדינה בה אתם מגישים מועמדות. לחילופין, ניתן לפנות למנהל הסיעוד המקומי בטלפון או אי-מייל באותה שאלה. במישיגן, התהליך שצריך לעבור הוא CES, שכולל בדיקה ואישור של הרישיון וההשכלה בלבד. ישנן מדינות בהן צריך להיבחן בבחינה של cgfns לפני שניתן לגשת ל-NCLEX. כלומר, ישנן וריאציות והכי טוב ליצור קשר עם cgfns או עם מנהל הסיעוד במדינה בה אתם מתכוונים להתגורר ולעבוד. אמנם ניתן למצוא את הדרישות באינטרנט, אבל על ידי פנייה ישירה לגופים הנ"ל תקבלו את המידע המדויק והעדכני ביותר.

Toefl
אחת הדרישות של cgfns היא שתעברו את בחינת toefl בהצלחה. זוהי בחינה שקובעת את רמת השליטה שלכם באנגלית. מאחר וזאת דרישה אוניברסלית, ללא קשר למדינה בארה"ב, אין ספק שתצטרכו את הבחינה הזו. אני פתחתי פרופיל באתר של cgfns ולאחר מכן נרשמתי ל-toefl. בעת ההרשמה יש לבחור את הנמענים אליהם יישלח הציון, שם בחרתי את cgfns כדי שיקבלו את הציון שלי מיידית. הם אלה שמעבירים את הציון למנהל הסיעוד יחד עם הדו"ח הכללי שהם שולחים להם.

מוסמכים בישראל?
ברגע שיש לכם מספר רישום ישראלי, אתם יכולים להתקדם לשלב הבא ב-cgfns שהוא רכישת השירות לו אתם זקוקים. ללא הפרט החיוני הזה לא ניתן להתקדם לרכישת השירותים ולכן אם עדיין אין לכם מספר רישום ישראלי, כמו שהיה במקרה שלי, תאלצו להמתין. אחרי שרכשתם את השירותים המתאימים מגיעים למסך ובו קבצי PDF להורדה. אלה הטפסים שתצטרכו להדפיס ולשלוח בדואר או לקחת אישית למוסדות השונים בהם למדתם, עברתם הכשרה מתקדמת (כמו קורס על-בסיסי) או המוסדות האחראים לרישוי בישראל (מנהל הסיעוד מטעם משרד הבריאות).


בלי תעודה מקורית ובלי תרגום
תפיסה שגויה שהייתה לי היא שמשרד הבריאות/ מנהל הסיעוד מנפיק העתק של תעודת הרישום שלכם אותה צריך לתרגם לאנגלית. מאחר ומנהל הסיעוד לא נותן שירותי תרגום תעודות, חשבתי שאצטרך לשלם ל-cgfns על התרגום, שירות נוסף שהם מציעים. אלא ש-cgfns מסתפקים בטופס ההצהרה החתום על ידי האחות הראשית לישראל שמגיע אליהם בדואר, אותו טופס שממילא אתם מספקים להם. זוהי ההוכחה היחידה שהם דורשים לכך שאתם מוסמכים לעסוק בסיעוד בישראל, אז אל תילחצו ותתחילו להסתבך מעבר לכך. תגידו תודה ותמשיכו הלאה בלי להתעקש.


משלוח בדואר אוויר רגיל ולא ברשום
במהלך הבירור שערכתי מספר אנשים המליצו לי לבקש מבית הספר לסיעוד וממנהל הסיעוד לשלוח את הטפסים החתומים בדואר רשום כדי שתהיה לי אפשרות לעקוב אחרי המעטפה שנשלחה ולוודא את הגעתה. שניהם סירבו לבקשתי בטענה שהם לא נוהגים לעשות את זה וזה תמיד מגיע ללא שום בעיות. ואכן, המעטפות החתומות הגיעו ל-cgfns תוך שבועות ספורים והתהליך התקדם. לעומת זאת, אם יש לכם אפשרות לגשת באופן  אישי לביה"ס בו למדתם ולמנהל הסיעוד (אחרי שתיאמתם פגישה), לקחת מהם את הספח לתשלום בבנק הדואר ומיד להחזיר את הספח המשולם, חסכתם לעצמכם כמה שבועות טובים שיתבזבזו על משלוח הספח בדואר.

כמה זמן לוקח למסמכים להגיע מישראל לארה"ב?
למיטב זכרוני, החומרים שלי נשלחו ממנהל הסיעוד תוך שלושה ימים מהגעתי לשם ומבית הספר לסיעוד תוך שבוע בערך. תנוח דעתכם, בשני המקומות כבר התעסקו בעבר בבקשות זהות לשלכם וסביר להניח שלא עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה שמישהו ביקש בדיוק אותו דבר. תסמכו על בעלי התפקידים שהם יודעים ומכירים את עבודתם ושאין להם שום אינטרס אחר, אלא לעשות את עבודתם (אמא שלי גידלה אותי להעריך ולכבד את המערכת הציבורית והעובדים בה ולסמוך על כך שרוב העובדים בה אכן עושים את עבודתם). אני ממליצה, באופן כללי לחיים ובפרט כאן - תהיו נעימים ונחמדים ככל יכולתכם. תוסיפו חיוך ובכלל הגדלתם את הסיכוי שאנשים יירצו לעזור לכם ולתת לכם שירות טוב. חייכו - זה לא עולה כסף ואומרים שזה אפילו מוסיף בריאות.

cgfns מעריכים שמרגע קבלת כל הטפסים החתומים בדואר, התהליך אצלם אורך 10 שבועות. בפועל, אני חיכיתי 6 שבועות, אחריהם הדו"ח שלי נשלח למנהל הסיעוד במישיגן.


הגשת מועמדות (פתיחת תיק) במנהל הסיעוד המקומי
בעצתו הטובה של אחד מנציגי ש"ל במנהל הסיעוד של מישיגן, שלחתי את ערכת המועמדות שלי למישיגן כחודש אחרי שהתחיל התהליך ב-cgfns.  ההנחיות של מנהל הסיעוד הלאומי בארה"ב (ncsbn) הן שמיד אחרי הגשת המועמדות למנהל הסיעוד המקומי, יש להירשם באתר של פירסון, החברה שמנהלת את בחינות ההסמכה. באתר שלהם תפתחו פרופיל אישי ותשלמו את דמי ההרשמה לבחינה ע"ס 200 דולר.


לפי האתר של מנהל הסיעוד במישיגן, מרגע שהם מקבלים את הבקשה, את התשלום המתאים ואת כל המסמכים התהליך אצלם אורך 6-8 שבועות. גם כאן המערכת האירה לי פנים וקיבלתי את האישור שלי להיבחן תוך שבועיים מהרגע ש-cgfns שלחו את הדו"ח שלי למישיגן. חלק מהמדינות, ביניהן מישיגן, דורשות בדיקת רקע פלילי וטביעות אצבעות. רובן ישלחו לכם בדואר מכתב שמאשר כי קיבלו את בקשת המועמדות שלכם. מרגע זה יש לכם תיק במנהל הסיעוד אליו מרוכז כל החומר שלכם. אני מציעה ללכת ולטפל בעניין טביעות האצבעות מיד עם קבלתו של מכתב זה. כך, לטביעות האצבעות שלכם יש כתובת מצד אחד ומצד שני אין שום דבר שמעכב את אישור הרישיון שלכם אחרי שכבר ניגשתם לבחינה ועברתם אותה בהצלחה.


הערה/עצה כללית
חשוב להכיר את חלונות הזמנים של כל הגופים מולם אתם עובדים. גם לדוח של cgfns וגם למועמדות במנהל הסיעוד הספציפי יש תוקף (ולכן גם פג תוקף). נסו לכוון לאופטימום, שיעניק לכם את הזמן לו אתם זקוקים כדי להשלים את התהליך מהרגע שמנהל הסיעוד מקבל את המועמדות שלכם ועד שאתם עוברים את הבחינה.

האישור להיבחן - Authorization to Test או ATT
את ה-ATT שלכם תקבלו אחרי ש-cgfns שלחו את הדו"ח למנהל הסיעוד המקומי ואלה האחרונים מצאו אתכם מתאימים לגשת לבחינה (לא ששמעתי על מקרים בהם לא מעניקים למועמדים את הזכות להיבחן). ה-ATT מגיע באי-מייל ותוקפו 90 יום, במסגרתם אתם חייבים לגשת לבחינה. לא ניתן לדחות את ה-ATT וכישלון לגשת לבחינה בתוך מסגרת הזמן הנתונה יביא להערה משמעתית בתיק האישי שלכם במנהל הסיעוד וכן יגרור תשלום של קנסות ועמלות מיותרים. בזבוז מיותר של זמן וכסף. אחרי שקיבלתם את ה-ATT יש להירשם לבחינה, בתאריך שתבחרו במסגרת תוקפו של האישור. ניתן להירשם דרך האינטרנט או טלפונית.

סיימתם עם הביורוקרטיה? תתחילו ללמוד לבחינה
אחרי ששלחתם את כל החומרים למנהל הסיעוד המקומי וגם ראיתם ש-cgfns שלחו אליהם את הדו"ח, תתחילו ללמוד לבחינה, אפילו אם לא קיבלתם את האישור להיבחן. אני הקדשתי שלושה חודשים ללימודים ובמקרה שלי צריך לזכור שסיימתי את הלימודים ונבחנתי בישראל לפני פחות משנה וזה בהחלט עזר לי. אם עבר זמן רב יותר מאז סיום לימודיכם ובחינת ההסמכה הישראלית שלכם, אני מציעה להקדיש זמן רב יותר ללימודים.


יש סיכוי לא קטן שהניסיון הקליני שרכשתם קצת "קלקל" אתכם. עליכם לזכור שבחינות מקצועיות מתקיימות בעולם התיאורטי, האידאלי, בו תמיד יש לכם את כל הזמן, כוח האדם והמשאבים להם אתם זקוקים. בשטח הייתם צריכים לאלתר, לעבוד בלי ציוד ובלי מספיק צוות. בבחינה אתם מלכים. יש לכם זמן, גם אם המטופל בסכנת חיים. לפעמים כדי להצליח בבחינה צריך לשרש את הדברים שלמדתם מתוך העבודה בשטח ולחזור לחשוב על התמונה בצורה נאיבית יותר. אם אתם מרגישים שאין לכם יכולת לעשות את המהפך המחשבתי הזה בעצמכם, אולי כדאי לכם לשקול להירשם לקורס הכנה לבחינה.


באתר allnurses.com יש פורום nclex ובו תוכלו למצוא המלצות על ספרים וקורסים להכנה לבחינה. גם אם לא תיכנסו לאתר באופן יזום, רוב הסיכויים שכמעט כל חיפוש בגוגל שקשור איכשהו לסיעוד והכנה לבחינה יוביל אתכם לשם. זהו משאב אדיר ואני ממליצה להשתמש בו בחוכמה, אבל להיזהר ולא להתפתות לקבל ממנו את הרושם שהבחינה היא קשה עד כדי כך שהיא למעשה בלתי אפשרית ואף אחד לא עובר אותה. עובדה מעניינת שלמדתי לאורך הדרך היא ש-87.5% מהניגשים לבחינה עוברים אותה בניסיון הראשון וחלקם הגדול מצליח לסיים אותה עם מספר השאלות המינמאלי תוך זמן ממוצע של שעתיים, פחות או יותר.

איך לומדים לבחינה?
קניתי באינטרנט את ספר ההכנה Saunders Comprehensive Review for the NCLEX-RN Examination. הספר מגיע עם דיסק מלווה ובו בערך 4000 שאלות תרגול. בנוסף הורדתי שני דיסקים מהאינטרנט, Kaplan Question trainer ו-NCLEX 4000 של ליפינקוט (כן-כן, אותו אחד מספר התרופות המור והאהוב). אני לא אומרת שהספר שקניתי הוא הטוב ביותר. עשיתי סקר שוק, השוויתי מחירים וביקורות באמאזון והחלטתי שזה הספר שאני קונה. אני מניחה שאין שונות גדולה מאוד בין הספרים. בסופו של דבר, החומר הוא אותו חומר. השינוי הוא בפריסה של החומר. אם יש לכם אפשרות תציצו לתוך ספרים ותבדקו איזה מהם ערוך בסגנון שהכי מתאים לכם. בספריית בית הספר לסיעוד בו למדתי בישראל היה מדף שכולו הוקדש לספרי הכנה ל-nclex. אם אתם עדיין בבית ספר, זאת הזדמנות טובה לברר מה מתאים לכם.

רוב ספרי ההכנה מלווים בדיסק וברוב הדיסקים יש בחינה מקדימה, pretest, אותה מומלץ לעשות ממש כשמתחילים ללמוד. הבחינה נותנת לכם מושג לגביי רמת ההתחלה שלכם וגם עוזרת לזהות אזורים חלשים, אם ישנם, בהם תוכלו להתמקד במהלך הלימודים לבחינה.

הקדשתי שישה שבועות לקריאה של ספר הסקירה, שהוא ספר בן 76 פרקים, מעל אלף עמודים. בסוף כל פרק ישנן שאלות לתרגול אותן פתרתי. אחרי שסיימתי לקרוא את הספר התחלתי לפתור שאלות לדוגמא. אני ממליצה לקנות ספר סקירה ולא לנסות ללמוד באמצעות הסיכומים שלכם מהלימודים. ראשית, הם הרבה פחות תמציתיים ולכן ידרש זמן רב יותר כדי לעבור על כל החומר. שנית, בטח יש חומר שחסר לכם ואתם אפילו לא יודעים. שלישית, יש הבדלים קטנים אבל משמעותיים בין ישראל לארה"ב ואתם לא רוצים לפספס משהו חשוב שיכשיל אתכם. מאותה סיבה, אם עבר זמן רב מאז שסיימתם את הלימודים או אם אתם לא חזקים באנגלית "וכניסה לראש האמריקאי", אולי כדאי לכם לשקול בחיוב לקחת קורס הכנה ולא להסתפק בלמידה עצמית.


תוכנית הלמידה האישית שלי
שלושה שבועות לפני הבחינה יצאתי לחופשה מהעבודה והקדשתי את כל זמני ללימודים. השתדלתי לפתור כל יום בין 100 ל-200 שאלות תרגול. החלק החשוב הוא להתמודד דווקא עם השאלות שאת התשובה עליהן אתם לא יודעים לשלוף על אוטומט. כשאתם נתקלים בשאלה כזאת, עליכם לחפש את התשובה בספר. אם לא מצאתם את התשובה בספר, חפשו באינטרנט. זוהי הדרך היעילה ביותר לחזק את הידע הקיים שלכם ולהכניס עובדות ופרטים חדשים לראש. אחרי כמה פעמים שטעיתם בשאלה כלשהי והלכתם לחפש את התשובה הנכונה, פתאום תגלו שאתם עונים עליה נכון. מזל טוב, למדתם משהו חדש ואתם גם משמרים אותו בזיכרון :)

כשבועיים לפני הבחינה עברתי מפתרון שאלות באופן "חופשי" עם ספרים פתוחים לתרגול בחינות עם חומר סגור. בתום כל בחינה בדקתי את עצמי, קראתי ביסודיות את ההסברים שמסבירים היכן טעיתי ולמה התשובה הנכונה לאותה שאלה היא למעשה הנכונה. אני חושבת שהתחום שהכי התחזק אצלי במהלך השבועיים הללו היה פרמקולוגיה. אם יש משהו מסוים שאתם יודעים שמאז ומתמיד היה לכם קשה, אל תוותרו עליו. חפשו באינטרנט טיפים שמציעים דרכים חדשות שיעזרו לכם ללמוד דווקא את הדבר הזה. הקדישו מספר דקות בכל יום לאותו נושא. תרגלו במרוכז שאלות העוסקות רק בנושא זה. זכרו שאת הדברים שאתם כבר יודעים, אי-אפשר לקחת מכם, אבל דווקא נקודות החולשה שלכם הן אלה שיכולות להשתפר ואולי בזכותן תעברו את הבחינה.


עבדתי עם שלושה דיסקים שונים - Kaplan question trainer, שאומרים שהוא קשה מהמבחן, NCLEX-4000 מבית ליפינקוט, שאומרים שהוא ברמת דומה לזו של המבחן והדיסק שהגיע יחד עם הספר איתו למדתי (סונדרס). אני חושבת שפתרתי סך הכל כ-4000 שאלות לפני הבחינה. את שני הדיסקים הנוספים איתם עבדתי בנוסף לדיסק המלווה לספר הסקירה שלי הורדתי מהאינטרנט.


יום לפני הבחינה
ישנה תמימות דעים ברחבי הרשת - אל תלמדו יום לפני הבחינה.
אני תרגלתי את המבחן האחרון שלי ביום שלישי ואחר-כך עצרתי. ביום רביעי בבוקר הפיתוי לפתוח את הספר היה גדול ואחרי שראיתי שאני לא מצליחה להתנגד לו ולא להמשיך ולנבור בחומרי הלימוד פשוט יצאתי מהבית. הלכתי לקניון, עשיתי מניקור-פדיקור, שוטטתי קצת בחנויות, אכלתי גלידה ולסיום התפנקתי במסאז'. עד שחזרתי הביתה היה כבר זמן לארוחת ערב ואחרי שסיימנו להכין את הארוחה ולאכול, התיישבנו לראות סרט מצחיק ואפילו שתיתי כוס יין. ארגנתי את הדברים שהייתי צריכה לקחת איתי לבחינה - דרכון חתום ו-ATT והלכתי לישון בערך בחצות, כדי לישון תשע שעות באותו לילה.


יום הבחינה
ביום הבחינה התעוררתי מספיק זמן לפני שהיינו צריכים לצאת מהבית, כדי שאוכל להתעורר לאט, להתקלח, לאכול ארוחת בוקר טובה ולצאת לבחינה בראש שקט. יצאנו מהבית שעה וחצי לפני הזמן. זמן הנסיעה הצפוי היה 45 דקות וצריך להגיע למרכז הבחינה חצי שעה לפני שעת התור שלכם. אני ממליצה לקחת מרחב ביטחון גדול במיוחד. אם יש לכם רכב פרטי אל תזלזלו בהצעה לעשות נסיעת היכרות למרכז הבחינה. אני הרגשתי שאם הייתי כבר עושה את הדרך הזאת פעם אחת בעבר הלחץ ביום הבחינה עצמו אולי לא היה רב כל-כך. אתם לא בישראל והבחינה היא לא בבנייני האומה, בדרך שנסעתם בה כבר עשרות או מאות פעמים או לפחות כזאת שהמפה אליה כתובה בשפת האם שלכם.


קחו אתכם אוכל ושתייה. אם יש משהו שמרגיע אתכם - מוזיקה, שיחה עם אמא שלכם, מה שלא יהיה, דאגו שהדבר הזה יהיה זמין עבורכם בדרך לבחינה ועד שאתם נכנסים למרכז הבחינה.


בהגיעכם למרכז הבחינה תעברו תהליך קבלה: יצלמו אתכם, יחתימו אתכם על הצהרת סודיות, יתנו לכם ארונית להפקיד בה את חפציכם. המשגיחים במרכז הבחינה חביבים ונעימים, הם מסבירים הכל בפשטות ובפירוט והם שם כדי לעזור לכם.


עכשיו כל מה שנשאר הוא להיבחן, לעשות כמיטב יכולתכם ולקוות לטוב.


שאלות?
אל תהססו לשלוח לי אימייל ואשמח לנסות לעזור.


בהצלחה!

7 תגובות:

  1. היי אשמח אם תצרי איתי קשר,
    הייתי ממש שמח לדבר איתך
    lklk222@walla.co.il

    השבמחק
  2. אני מודה לך מאוד על כך שבחרת לשתף בידע שלך! עד שלא נתקלתי בסיכום שלך, לא הצלחתי לגבש תמונת מצב ברורה בנושא.

    השבמחק
  3. היי דפנה
    הקריאה בבלוג שלך התחילה לעשות אצלי סדר במחשבות ובהבנת התהליך .
    רוצה להודות לך.
    מלבד זאת , היה קטע שקראתי ובכיתי כאילו הייתי בסיטואציה :-) ריגשת!

    ת ו ד ה !!!
    יפית

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחה מאוד שיכולתי לעזור! את מוזמנת לכתוב לי עם שאלות אם ישנן.

      בהצלחה!

      מחק
  4. הי דפנה,
    כל התהליך הזה רלוונטי רק אחרי שמצאתי מקום בארה"ב שיעסיק אותי? אני אחות-מיילדת בארץ, שפת אם אנגלית, ואני רוצה לעבור לארה"ב. אבל אני לא אדע על מקום העסקה עד שאגיע לשם. איך אני אמורה להתקדם?
    אשמח אם תצרי איתי קשר ב uz4107@gmail.com

    השבמחק
    תשובות
    1. הי רישל, האם קיבלת תשובה מדפנה? והיכן את כיום? אני סקרנית, מתלבטת היכן לעשות את העל בסיסי במיילדות, בארץ או בחו"ל.. המון תודה! Lyncha.007@gmail.com

      מחק
  5. כל הכבוד! מאוד עזרת.
    שאלה לי: האם היית ממליצה להשתמש בספרים האלה כהכנה למבן הממשלתי גם פה בארץ?
    תודה רבה רבה רבה

    השבמחק