יום רביעי, 19 במרץ 2014

שלושים

בחיי שהיה לי חצי פוסט כתוב בראש בבוקר, במקלחת, אבל לכבוד יום ההולדת קיבלתי את מתנת שכחת האמהוֹת. מאז המקלחת עברו חמש שעות, שלושה חיתולים, שלוש האכלות, נמנום אחד מתוק במיוחד עם עדו והפוסט התפוגג כלא היה. נו מילא.

סתם רציתי להשוויץ שיש לי יומולדת ולהתרברב קצת בגאווה שא', בבוקר יום הולדתי הספקתי להאכיל את עדו מבקבוק, לשאוב, להרדים אותו ואז עוד נשאר לי מספיק זמן ללכת להתקלח, ללבוש בגדים נקיים ולהכין לעצמי ארוחת בוקר לפני ההנקה הבאה. הרגשתי כל-כך עצמאית, כאילו אני יכולה לכבוש את העולם. שמחה וששון.

וב', השנה ביום ההולדת אני באמת לא עושה שום דבר מיוחד. מאז אתמול בערב אני קוראת את ברכות יום ההולדת שאנשים כותבים לי בפייסבוק ובמייל, וזהו בערך. אבל אני ממש לא מרגישה צורך לעשות כלום, כי יש לי תינוק. ויום ההולדת הזה הוא בסימן אמהוּת. תמיד אמרתי שאני רוצה להיות אמא לפני גיל שלושים והנה - שלושה שבועות לפני, הגשמתי את החלום (וזוהי רק ההתחלה). מעבר לזה לא מרגיש לי שאני זקוקה לדבר נוסף. עדו הוא החגיגה הכי גדולה שלי.

שלשום בבוקר הלכתי להתקלח ואלון נשאר עם עדו במיטה. ובמקלחת עברה לי מחשבה שמאוחר יותר חלקתי עם אלון; מאוד אהבתי להיות בהריון ונהניתי מזה מאוד. אבל אני הרבה יותר אוהבת להיות אמא. בינתיים, למרות ויחד עם כל האתגרים, זה נעים לי מאוד.

מאחלת לעצמי שנה טובה, מלאת צחוק ובריאות, קדימון לעשור באותו סימן.


5 תגובות:

  1. כ"כ הרבה סיבות לחייך ולחגוג, זה נהדר. יום הולדת שמח ומאושר!

    השבמחק
  2. איזה תמונה מתוקה ושמחה! :-) אני ממש מסכימה איתך לגבי ההיריון והאימהות. מקרה אחד שבו סרט ההמשך יותר טוב מהמקורי :-)
    שירי

    השבמחק
  3. מזל טוב!
    אתם מקסימים ביחד!
    שיהיה לך טוב
    תמר

    השבמחק
  4. הצחוק שלך בתמונה אומר הכל. שיהיה לך המון המון מזל טוב, את צודקת, הכי כייף להיות אמא.

    השבמחק