הסמסטר אלון לוקח קורס "סטטיסטיקה למתקדמים", כהמשך לקורס הבסיסי יותר שהוא לקח בסמסטר הראשון. אחת לשבוע יש תרגיל שצריך להגיש. בסמסטר שעבר התגבשה חבורה של כמה חבר'ה ואלון בתוכם, שייסדו יחד קבוצת למידה ורובם המשיכו גם לקורס הזה. כל אחד פותר את התרגיל בעצמו בבית וכמה ימים לפני הגשת התרגיל הם נפגשים ועוברים על הכל יחד, מוודאים שקו המחשבה שלהם אכן נכון ועוזרים אחד לשני בבעיות בהן נתקלו. לפיכך, בערך פעם בשבוע אני מבלה את הערב בבית לבדי, מחוסרת-אלון. הערב הוא אחד מאותם ערבים.
חזרתי מהעבודה מאוחר יחסית, בשש וחצי.
היום היה היום הראשון בו נשארתי לבד עם גבי, בזמן שג'וליה נסעה לכמה פגישות בעבודה. היום עבר ללא אירועים מיוחדים, אבל עד שג'וליה חזרה היה כבר כמעט שש ולכן הגעתי הביתה מאוחר יחסית. על אף העייפות לא ויתרתי על אימון קל בבית. נהניתי כל-כך שמתחתי את האימון עוד ועוד. הפסקתי אחרי חמישים דקות של הנאה, אבל אז כבר נכנסתי לאמביציה, אז במקום ללכת להתקלח שאבתי את השטיחים וטיאטאתי את כל הבית (כולל טיטוא בזחילה של הרצפה שמתחת למיטה שלנו). הגדלתי לעשות וניקיתי את הפילטר של שואב האבק שהגיע עם הבית, לראשונה מאז שנפגשנו.
החיפוש אחרי מזון מתוק בכלל ושוקולד בפרט, שמלווה אותי בימים האחרונים לא הניח לי גם היום. אולי זה הקור. התחשק לי לפנק את עצמי באיזו ארוחת ערב לא שגרתית. היה ברור שאחתוך סלט, מפני שעברו כבר כמה ימים מאז שאכלתי אחד, אבל רציתי עוד משהו - משהו שאין...
ואז הייתה לי הברקה - לביבות גבינה!
זה מהיר וקל ומאווווד מספק. עם המון יוגורט בפנים ועוד יוגורט ודבש מעל, זה פינוק מזין וגם טעים.
בהתחלה ליבבתי לביבות קטנות, אבל אז נחתה עליי ההכרה ש: א', הבלילה לא מספיק נוזלית כדי לצקת אותה בקלות למחבת ובמקביל להצליח לתפעל את הלביבות שכבר על המחבת וב', אין לי עצבים ואני רעבה מכדי לחכות.
לפיכך, אחרי הנגלה הראשונה של הלביבות הקטנטנות, ששמתי בצד בשביל אלון, שפכתי את כל הבלילה למחבת והנמכתי קצת את האש, שתצא לי חביתית טובה, מבושלת-אפויה גם מבפנים. וכך היה. התקבלה חביתית בעלת טעם חמצמץ-מתקתק מעודן ונפלא. תענוג.
בזמן שהחביתית היטגנה, חתכתי לי סלט אישי.
המלפפון הראשון שהגרלתי מהמקרר תקף אותי ולכן שולח מיד לקומפוסט. הבא אחריו הבין שאיתי לא מתעסקים. לעומת המלפפונים, הפלפלים שקניתי ביום שישי האחרון הם פשוט סוכריות. מתוקים-מתוקים, בלי רמז לחריפות. נפלאים.
ביום שישי טיפלתי בבצל הירוק, בהתאם לטיפ שמצאתי ברשת - חתכתי את הבסיס הלבן בו נמצאים השורשים, הסרתי עלים נבולים או רקובים וגזמתי את קצות העלים הירוקים. לראשונה בהיסטוריה האישית שלי עם בצל ירוק, הוא לא נבל במקרר. ניצחון!
בזמן שזללתי את החביתית נתתי לירקות להתוודע אחד לשני ולהגיר את מיציהם בסיועם האדיב של קצת מלח ושמן זית. עוד כף גדושה מאוד של יוגורט לתוך הסלט ואני מסודרת.
זאת ארוחת הערב הכי צנועה אבל גם הכי מפוארת, בעת ובעונה אחת.
ארוחת ערב של מלכים!
ומה לקינוח?
לביבות גבינה זה סבתא ברכה (למרות שהכינה לי כאלה אולי פעם אחת. אבל זה נחרט).
השבמחקאני יכולה להציע לך לקינוח ארטיק שעשוי משקדים, המפ, תמרים, ספירולינה וחלב אם. רץ פה חזק היום כמנה ראשונה וכקינוח.
אפשר להחליף חלב אם בחלב סויה/חלב פרה? אין לי פה אספקה של חלב אנושי - למרות שהלילה חלמתי שילדתי תינוק. אבל זה היה חלום לא טוב. חלום מוזר.
השבמחקבינתיים אכלתי שתי קוביות שוקולד עם שקדים (החביב עליי) ויוגורט אוכמניות.
נראה לי שאם אצחצח שיניים עכשיו ואכנס למיטה הטירוף ייעצר.
שכחתי לציין את הקקאו. גם הוא חלק מזה.
השבמחקובטח שאפשר בלי חלב אם. לעצמי אני מכינה בלי ושותה את זה כשוקו. טעיםםם.