יום שני, 31 בדצמבר 2012

טיול כריסמס לקנדה: אגמים קפואים, שלג וקרח

עם הגעתנו ל-B&B בערב הקודם, בעלת הבית הציגה בפנינו את האפשרויות לארוחת בוקר - גרמנית או קנדית. מיד אחרי שהיא סיימה לתאר את מרכיבי ארוחת הבוקר הגרמנית ועוד לפני שהיא עברה לתאר את זו הקנדית, ידעתי שאני רוצה את הגרמנית ולשמחתי הרבה, גם אלון, ליאור ושירלי הביעו עניין בראשונה. בעשר בבוקר התכנסנו סביב שולחן האוכל הגדול והקשבנו להסבר המפורט של ברברה, שהציגה את המבחר:

מוזלי הום-מייד, קורנפלקס רגיל, ברנפלקס עם צימוקים. חמאת בוטנים ביתית ללא כל תוספות, יוגורט טבעי, ריבת תות ביתית, ריבת דובדבנים ביתית (מלווה בהתנצלות מבעלת הבית, על כך שהדובדבנים אינם מקומיים, אלא מבריטיש קולומביה, מפני שהדובדבנים סבלו השנה והיבול היה דל), סלמון מעושן, הרינג הום-מייד, מגש גבינות שעליו גבינת שמנת-פילדלפיה, ברי וגבינה צהובה, מגש נקניקים שעליו סלמי ספרדי, האם ופרשוטו. לחם דגנים סקנדינבי שבעלת הבית אפתה. מיץ תפוזים טרי, קפה ותה. וכמובן, בלוק נדיב של חמאה מלוחה. לצד כל צלחת הונחה גם ביצה רכה בכוסית ייעודית ועליה כובע-צמר קטן ששמר על חומה. בעלת הבית קראה לביצים הללו PBE, קיצור ל-perfectly boiled egg, והיא היטיבה למכור אותן בליל אמש. כולנו ביקשנו אחת. ניגשנו למלאכה.


אני התרכזתי בשני דברים עיקריים: לחם שעליו שכבה נדיבה של חמאה מלוחה ועליו גבינה-צהובה ופרשוטו

הוֹ-יֶה!
או לחם עם גבינת שמנת, סלמון מעושן ועגבנייה.



אחרי שעתיים בהן ישבנו, הרכבנו, לעסנו ושוחחנו, מרחנו ונמרחנו, היינו מוכנים לארוז ולצאת לדרך, לטיול קצר בעיירה ולאחר מכן באחד מהפארקים הטבעיים שבאזור.


קדימה, לדרך!

ב-Lion's Head עצמה יש מרינה קטנה ובה מזחים-על-מצופים, סירות ומגדלור קטן. התחלנו את הטיול שלנו שם.

לחצו להגדלה

בשלב הזה של היום היה לרגליי רק זוג גרביים אחד. כף רגלי הימנית קפאה מיד כשיצאנו מהאוטו ולא שבתי להרגיש אותה עד שהתחלנו שוב בנסיעה. למרות הקור, המראות היפים היו מפעימים ושמחתי כל-כך להיות איפה שאני.



אלון אמר שעכשיו הוא מבין את ההיגיון שבאכילת ארוחת בוקר עתירת שומן - חמאה ונקניקים - כמו זו שאכלנו: כשיוצאים מיד לאחר מכן לקור הגדול, הגוף צריך את כל השומן הזה כדי להתחמם.

נשמע לי משכנע.

מגדלור קטן
בדרך חזרה לאוטו השמש יצאה וניחמה קצת. למרות השלג על הקרקע, היא לא הייתה שמש שקרנית וכל חלק בגוף שהיה מכוסה בבגד כהה ספג חום ושידר את הנעימות פנימה דרך השכבות.


אלון בצילום אומנותי

אחרי המתאבן הקטן במרינה של Lion's Head חזרנו לאוטו ונסענו אל עבר היעד הבא, מסלול הליכה שברברה המליצה עליו מאוד בערב הקודם. חזרנו לכביש מספר 6 ונסענו עוד צפונה, עד שהגענו ל-Cyprus Lake Road, שם פנינו מהכביש הנקי לדרך מכוסה שלג. ליאור נהג לאט ובזהירות, עד שהגענו למגרש החנייה. כשיצאתי מהאוטו שמתי לב שיורד שלג קל מאוד. לפני שהתחלנו לצעוד אימצתי את הטקטיקה של ליאור וגרבתי זוג גרביים נוסף. מתחת לג'ינס לבשתי גטקעס ומתחת למעיל הפוך שלי היו עוד ארבע שכבות: חולצת צמר קצרה, חולצה ארוכה, קרדיגן וז'קט פליס. היה לי חמים ונעים.

התחלנו ללכת ב-Horse Lake Trail.

אגם קפוא ראשון: Horse Lake
אחרי שעקפנו את האגם הקפוא מימין, נכנסנו ליער. השלג התגבר אבל לא הציק. היה מגניב לטייל בזמן שהשלג יורד. נקרעתי בין הרצון לעצור ולצלם כל רגע לבין הרצון להגביר את קצב ההליכה כדי להתחמם. בסופו של דבר עשיתי קצת משניהם.


בהמשך התחברנו ל-Bruce Trail.


ה"שביל" היה בעצם אבנים גדולות וקטנות שרווחים ביניהן וההליכה בו הייתה קשה, אבל האתגר היה מהנה. התחלנו לטפס על המצוק הנמוך ושמחנו למצוא שלט שהעיד שאנחנו בכיוון הנכון, בדרך למחוז חפצנו, ה-Grotto.


קצת קר לי, אבל אני שמחה
Thanks for the tip
בחצי הדרך אל ראש המצוק התקרבתי לשפת התהום, הסתכלתי על האדמה וראיתי שהשלג משובץ בחתיכות של קרח. אבל מאיפה הן הגיעו?


ואז הרמתי את הראש והבנתי. פסענו לתוך לרמה שהמראה שלה הקפיץ לי לראש את צירוף המילים "עידן הקרח". הכל היה מצופה קרח - אבנים, סלעים, עצים ושיחים. כמו עמק שלם שזוגג בזכוכית. זה היה מראה מרהיב.


עמק הקרח
המראה הבא היה משעשע ביותר: תחנת הצלה, למקרה שמישהו נופל מהמצוק אל תוך מי האגם. אלא שבמצבה הנוכחי, היא לא ממש תשרת אף אחד אם הוא טובע.


אין מציל בים
Lake Huron, Georgian Bay
כשהדרך הפכה קצת תלולה וחלקלקה, הרוח נשבה והקרח התרבה, כולם חשבו שאולי כדאי להסתובב ולחזור, אבל אני רציתי להגיע לגרוטו, אפילו שלא ממש ידעתי מהו. בלילה שעבר ברברה אמרה שאנחנו חייבים ללכת לגרוטו, שזה הדבר הכי יפה בעולם. אז המשכתי ללכת, רצה כמה צעדים לפני כולם, מתקדמת מהר ככל שמזג האוויר אפשר. כשהמראה הנפלא נגלה לפני, נשימתי נעתקה. ליאור אמר שוב שאולי כדאי שנסתובב. אמרתי שבסדר, רק לפני זה - אתם חייבים לבוא לראות את זה!



יחד הבנו, שזה צידו האחד של הגרוטו. מאוחר יותר חיפשתי את המילה במילון ומצאתי - זוהי "מערה" באיטלקית. ומשום מה חשבתי, ואני עדיין מרגישה, ששמעתי את המילה הזאת בעבר.

המשכנו ללכת. התחלנו לרדת מהמצוק כשפתאום הגענו לנחל זורם שחצה את המסלול המסומן. לא היה גשר בשומקום והיינו צריכים לחצות אותו ברגל. זאת הייתה תערובת מעניינת - האוויר קפוא, יורד שלג ואנחנו מדלגים מאבן לאבן כדי לחצות נחל זורם.


video

אחרי שפנינו חזרה, השביל הפגיש אותנו עם עוד אגם קפוא.

Marr Lake
ליאור זרק כמה אבנים גדולות על הקרח בניסיון להבין כמה הוא עבה. גם אני ניסיתי לזרוק אחת או שתיים, אבל כשהבנתי שהן כבדות לי מדי, זרקתי כמה אבנים קטנות שדילגו כמה פעמים על הקרח וסיימו את התנועה בהחלקה. הייתי מרוצה.

עוד כמה תמונות וחזרנו למגרש החנייה ולאוטו. אמרנו יפה תודה, שלום ולהתראות והתחלנו בנסיעה חזרה לטורונטו.


אנחנו אוהבים לצלם אחד את השני/יה מצלמים. קטע.
אם אתם מגיעים במקרה לברוס פנינסולה, אונטריו (לא שאני חושבת שאפשר להגיע לשם במקרה, צריך מאוד להתכוון), אני ממליצה מאוד על ה-B&B שהתארחנו בו. ואני ממליצה אף-יותר לחקור ולגלות את אזורי הטבע העצומים והמופלאים שהאזור הזה מציע.

בפעם הבאה אנחנו מקווים להגיע לטורונטו בעונה חמימה יותר, לבלות בעיר עצמה יותר זמן, לחקור אותה וליהנות ממנה.

לחיי הטיולים הבאים!

2 comments:

  1. גרוטו זה איך שקוראים לנקרות כמו בראש הנקרה באנגלית אולי משם. וגם השם של המערה/בקתה של סנטה במרכזי קניות בכריסטמס. אולי משם.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן... אבל זה לא זה.

      אני חושבת שפגשתי את המושג בעבר באיזה טיול, לא בארץ. ודי לאחרונה. או שקראתי את המילה באיזה ספר, בו השתמשו באופן סמלי...

      ויכול להיות שהמוח שלי מתעתע בי וזה סתם דז'ה-וו חסר פשר.

      מחק