יום חמישי, 19 באפריל 2012

ימי חמישי החופשיים

התחלתי לכתוב פוסט ארוך-ארוך אבל באמצע מתה לי ההשראה. רק רציתי להראות לכם את החתיך הזה:

שאור שיפון - נולד במשקל קילו
ימי חמישי הם זמן מצוין לאפיית לחם. אני מוציאה את השאור מהמקרר השכם בבוקר. אחרי שג'וליה אוספת את גבי בסביבות אחת בצהריים אני מכינה את הבצק ובחלוף כמה שעות של התפחה ועריכה, יש לחם. בפעם הקודמת שאפיתי את הלחם הזה הוא התבקע בבסיסו. מבאס. אפיתי שתי כיכרות, קטנה וגדולה ושתיהן נפערו בצד אחד, בבסיס. במתכון לא כתוב שצריך לחרוץ את הכיכרות לפני האפייה, אבל הניסיון היה צריך ללמד אותי טוב יותר. הפעם חתכתי חריץ אימתני, בעומק סנטימטר, לכל אורך הכיכר. תראו עד כמה השוליים התרחקו זה מזה! הלחם הזה היה צריך להתרחב המון והיום אפשרתי לו והוא בתמורה יצא מרהיב. נכון מרהיב?

אני מכריזה בזאת שזה המתכון הזוכה לטעמי. אני אוהבת מאוד לחם שיפון, שיוצא קצת יותר חמוץ מלחמים אחרים ויש לו מן מרקם ספוגי-דביק אבל גם אוורירי בעת ובעונה אחת. הוא גם עובד מעולה בלישה עם הקיצ'ן אייד, מה שמוסיף לו עוד נקודות. ועם כאלה תוצאות - מי יכול להתווכח?! זה בהחלט מחזיר לי את הביטחון האבוד.

ומה אלה? 


נכון, קציצפל.
זאת הפעם הראשונה שאני מכינה קציצפל מאז הגענו לארה"ב. זה היה אחד הטיעונים שמכרתי לאלון לפני כמה שבועות, לטובת רכישתו של מעבד המזון שלנו. נזכרתי שהפעם הקודמת שהכנתי את החביבות הללו הייתה לרגל מסיבת הפרידה שערכנו לאלון בבריכה בקיבוץ. זה היה מזמן! והיום הסתכלתי על הפטרוזיליה העצובה במקרר שלנו, זאת שקניתי לפני שבוע ואמרתי לעצמי - בתוספת כוסברה וחומוס יכול להיות פה שמח. אני אוהבת להכין לאלון מאכלים משמחים, במיוחד כשהוא עסוק מאוד בלימודים. לפני יומיים נגמרה שנת הלימודים אבל יש עוד שבוע גדוש בעבודות ומבחני בית ואלון שוקד עליהם ללא הפסקה. צריך שיהיה מה לאכול בזמן הזה.

הייתי נדיבה מאוד עם הירוקים אז יש הרבה "פל" מסביב ל"קציצה", אבל זה עדיין עובד. אלון אישר כשהגיע הביתה ואכל חופן היישר מהמחבת ואז עוד כמה עם פיתות מיניאטוריות שקניתי בקרוגר במיוחד למטרה הזאת וטחינה ביתית שהכנתי לכבוד המאורע. אני חשבתי שבכלל לא אטעם מהן היום כי יש לי צרבת נוראית, אבל באחד מהטיולים שלי למטבח פילחתי אחת, רק לראות איך יצא. נחמד.

בכלל תכננתי לנוח הרבה וללמוד רק קצת היום. אבל אחה"צ, כשהתעוררתי מהשנ"צ, קלטתי שאם לא אסע לסופר לא יהיה לי אוכל לקחת לעבודה מחר. אז שינסתי מותניים, החלפתי בגדים ועליתי על האופניים. יצאתי מהבית עם סוודרון קטן ובחוץ קלטתי שהוא ממש מיותר. באמת, סוודר ב-22 מעלות? איזה כיף זה לזכות במזג אוויר שכזה ביום החצי-חופשי שלי. כשחזרתי מהקניות הכנסתי את האופניים שלי לחניה ושמעתי איזה "פססססט" חרישי. כשהתקרבתי מספיק לגלגל האחורי כדי לשמוע יכולתי גם לראות - רסיס של זכוכית שנתקע בצמיג האחורי וניקב בו חור לתפארת. הפנצ'ר האמריקני הראשון שלי.

נכנסתי הביתה, התחלתי לחמם את התנור ללחם ותוך כדי פניתי להכנת הקציצות. אחרי שהלחם המפואר יצא מהתנור והקציצות עמדו מוכנות על הכיריים לבשתי בגדי ספורט ויצאתי לריצה.

איזה כיף זה חצי יום חופשי!
איזה כיף זה ימים כאלה, שמתקנים את העייפות שהצטברה בימים שקדמו להם ונותנים כוח הלאה, לימים הבאים. ואיזה כיף שמחר כבר יום שישי ובסופו ממתין סוף השבוע. הידד!

6 תגובות:

  1. הקציצאפל הללו הן מתכון יום עצמאות מנצח!
    מנסיון!

    השבמחק
    תשובות
    1. מה, הכנת כאלה פעם? מתי ואיך לא ידעתי?

      מחק
  2. על לחם.
    ב"כלכליסט" בארצנו.
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568561,00.html

    השבמחק
    תשובות
    1. קראתי.

      מעניין מאוד ותודה על הקישור.

      מחק
  3. ממש תענוג לקרוא פוסט כזה. הוכחה שהתפוח לא נפל רחוק ... אגב תפוח, מומלץ להחמיץ את השיאור בתפוח ( כמובן אם אין דובדבן). גם הכתיבה מושכת ומרתקת למרות שמה שריתק הוא המעשה בשיאור. הלחם מהמם. למרות שאני אוהב עם איזה 200 גרם של אגוזים ( מה שלא חסר לך שם)ועל מנת לא לשעמם, אני חותך את הלחם שיפון שלוש תכים לרוחב. לא איכפת לו לכיכר הוא יגיב בחיוך.
    מאחל לך הצלחה בשיאור וגם בלימודים.
    תודה שאיפשרת, קריאה ותגובה!
    ג'אבר. (?) תשאלי את חני :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. היי ג'אבר,
      אני יודעת היטב מי אתה, חני מדברת רבות אודותיך (ובשבחך).

      תודה שקראת והגבת :)

      מחק