חיות בר עירוניות

אז יצאתי לסיבוב בחוץ, כמתוכנן.

בחוץ היה אור אחרון ושכנעתי את אלון, שבדיוק סיים להכין סיכום של מאמר שקרא, להצטרף אליי תוך הבטחה שנעשה סיבוב קצר, רק עשרים דקות ונחזור. כמובן שברגע שהתחלנו ללכת והלשון השתחררה הארכנו קצת יותר. בסופו של דבר חזרנו הביתה אחרי 45 דקות, כולל תעייה בתוך Burns Park, הפארק הקרוב לידו אני עוברת לפעמים בריצות שלי, שבצמוד אליו ישנו בית ספר יסודי. עלינו על הגבעה הקטנה בפארק, הלכנו לבדוק את מגרש הבייסבול הקטן וגם את מגרשי הטניס הפתוחים לציבור (אלון התרשם מרמת האחזקה של הרשתות). גם התנדנדתי בנדנדה אחת ושמחתי כי אמרתי לאלון שהמון זמן לא התנדנדתי. אני אוהבת להתנדנד.

ואז עלינו על השביל כדי לחזור הביתה ופתאום ראיתי משהו מקפץ. שפן!

תראה אלונו, זה שפן! שפן! יוווווו!

אתם זוכרים את ידידינו הבואש, שצילמתי בזמן טיול בעיר לפני חודשיים? אז הנה, היום זכינו להיתקל בעוד חיית בר באמצע אן ארבור. כל כך התרגשתי. צילמתי מיד סדרת תמונות עם הטלפון של אלון. השפן, מצידו, לא התרגש מאיתנו במיוחד. נראה שהטקטיקה העיקרית שלו הייתה להעמיד פנים שהוא מאובן ופשוט לא לזוז, דבר שאפשר לנו להתקרב אליו יותר ויותר עד שזכינו בתמונת תקריב של ממש.

 

כמו תמיד כשפוגשים חיה ממשפחת הארנביים ורוצים לספר על כך למישהו (או לכתוב על כך בבלוג) עולה השאלה - שפן או ארנבת? בדיוק לשם כך חקרתי ומצאתי את האתר הבא שעומד היטב על ההבדלים. השוואה בין התמונות שצילמתי ואלה שבאתר עוזרת לקבוע שאכן מדובר בשפן, בעיקר לפי מבנה הפנים.

אחרי שהמשכנו ללכת השפן הקטן חצה את השביל וקיפץ לו לדרכו. היה לי קשה להיפרד, אז הגנבתי עוד תמונה אחת. חמוד! איזה מגניב :)


(הקוראת המסורה אסתר תיקנה אותי במייל בהול ששלחה לי. לפי התמונות אין מדובר בשפן אלא בארנבת. זהו פח קבוע ליפול בו ועליי להתבייש עמוקות בכישלון החינוך המושבי שלי. אז פשוט תחליפו את המילה "שפן" ב"ארנבת" לכל אורך הפוסט. תודה אסתר!)