אז מה, עכשיו שאני אמא יהיו רק פוסטים קצרצרים עם מסרים פשוטים וקולעים?
אולי :)
אני אמא.
לא, זה עוד לא לגמרי נתפס. מצד שני, תומר אמר לנו לפני כמה ימים שגם בגיל שנתיים, הוא עדיין לפעמים מסתכל מעבר לכתף ותוהה מתי ההורים של רוּ יבואו לקחת אותו. נכון, זאת הקצנה של התחושה הזאת, של "מי נתן לי רישיון?!", אבל יש בליבה אמת.
אחת מהמתנות שקיבלתי לפני שעדו נולד הייתה Moby wrap (ושוב תודה לעידן ורעות), מה שקוראים בישראל מנסארי. היה לי כזה עם גבי והשתמשתי בו המון, בעיקר כשהם חזרו מנסיעה ארוכה והיא סבלה מג'טלג אכזרי. חיכיתי מאוד כבר להשתמש במנשא שלי, במיוחד כי אני מרגישה שבחודשים הראשונים לחייו של הצאצא הוא בעצם עדיין די עובר ואין סיבה להוריד אותו מהידיים, גם כשהוא ישן. לא, אני לא חושבת שזה יקלקל או יפנק או ירגיל אותו. וגם אם כן - מה רע בלהתרגל לטוב?
בכל אופן, חיכיתי שיעברו לי הכאבים מהקיסרי (סיפור הלידה יגיע, בינתיים הנה נתתי לכם ספויילר) והנה בא היום, מפני שכבר יומיים בערך אני לא לוקחת תרופות נגד כאבים כמעט בכלל, אפילו לא אקמול. אתמול ניסיתי ולא הסתדר לי. גם היה כתוב על האריזה שהמנשא מיועד לתינוקות במשקל 8 פאונד ומעלה, מה שאומר שחסרים לעדו איזה שני פאונד וחצי, כמעט קילו. התבאסתי. אבל היום נכנסתי וחיפשתי ברשת, כי היה נראה לי לא הגיוני, הרי משתמשים במנשאים כאלה בפגיות.
ואכן, מסתבר שהכיתוב על האריזה הוא מחויב בחוק, אבל באתר של היצרנים הם אומרים שאפשר לשאת גם תינוקות קטנים יותר, אם שומרים על כללי הבטיחות. ניסיתי שוב. קשרתי הדוק יותר וקצת יותר גבוה, השחלתי אחד יחידה צאצא צווחני לתוך המנשא, החלקתי מוצץ אחד לפה, נענעתי וטפחתי קצובות על הגב ו... תוך עשר שניות הושלך הס בבית. ואני? עם שתי ידיים חופשיות, מקלידה פוסט כשעליי עוּבר ישן. מבסוטה.
מכאן, השמיים הם הגבול - בישול, כתיבה, כביסה. חלומה של כל עקרת בית :)
הידד לחופש ולשתי ידיים פנויות.
מזל טוב! (מקוראת אדוקה ושקטה)
השבמחקהי
השבמחקטוב לקרוא אותך ולראות אותך
המנשא הזה מופלא
בני ואני נהנו ממנו מאוד.
על אף הסירבול הרגעי, הוא הרבה יותר מותאם לעובר/ תינוקי מאשר בייבי ביורן למיניהם.
כשבני גדל עברנו לארגו בייבי
תהני מכל רגע ותישני בין לבין
עדי
איזה כיף! מזל טוב! :)
השבמחקמזל טוב! איזה כיף לקרוא אותך ככה, תתחדשו על עדו ושיהיה המון אושר לכולכם.
השבמחק(עוד קוראת שקטה ומסורה)