יום שני, 1 באפריל 2013

עצמאית בשטח

אתמול הייתה המשמרת הראשונה בה עבדתי לגמרי לבדי.

אם הייתי יכולה לבחור לי משמרת אחת, שתהיה המשמרת הפותחת לעצמאותי, הייתי בוחרת במשמרת הזאת. הופקדתי בדיוק על החדרים להם קיוויתי, 7-9, שלושה חדרים קטנים יחסית במיון הגדול שמפאת מיקומם מנקזים אליהם מטופלים פחות חולים, מעט יותר יציבים.

כשהגעתי למשמרת הייתה לי מטופלת אחת שהכל כבר נעשה איתה וכל מה שנדרש ממני הוא להשגיח עליה ולקחת סימנים חיוניים כל שעתיים. המיון היה רגוע מאוד, רק 6 מיטות היו תפוסות מתוך ה-20 שישנן במיון הגדול והבינוני. אתמול היה Easter Sunday ולפיכך חלק גדול מהאנשים שהיו מגיעים למיון ביום ראשון נשארו בבית. חלקם הלכו לכנסייה ורבים המשיכו מיד לאחר מכן לארוחה משפחתית. כתוצאה מכך המיון היה רגוע מאוד והעברתי את השעות הראשונות של המשמרת שלי בעצלתיים. בשש בערב הסתכלתי על השעון ותהיתי כמה לאט יעברו חמש השעות שעוד נותרו עד תום המשמרת.

בשמונה ורבע יצאתי לאכול ארוחת ערב. רבע שעה מאוחר יותר, כשחזרתי, מצאתי מיון אחר לגמרי. מכשיר הרדיו שמדווח על קריאות אמבולנסים מהשטח לא שתק לרגע. תוך עשר דקות כמעט כל החדרים במיון הוצפו. כנראה שהחג נגמר. וכמו תמיד בחגים, אנשים שותים אלכוהול, וכשיש אלכוהול יש מכות, וכשיש מכות - יש חבלות. אלה היו שלוש שעות מעניינות, שגרמו לי להגיד לאחת האחיות - לא הייתי צריכה לצאת לאכול!

בסיכומו של יום, זאת הייתה משמרת נחמדה מאוד בשביל מי שזה עתה יצאה מאוריינטציה. כשהיו לי שאלות מצאתי את מי לשאול, רוב הזמן ידעתי מה עליי לעשות והדברים זרמו בנחת.

אני מרגישה שהעובדה שהצלחתי לשרוד את חמשת ומשהו החודשים האחרונים היא לא עניין של מה בכך. הקליטה שלי במחלקה הייתה מורכבת, מאתגרת וקשה. היו אנשים שדאגו להעביר לי מסר די ברור, שאני לא רצויה שם. למדתי המון בתקופה הזאת. הרבה סיעוד, אבל לא רק. למדתי כמה שיעורים חשובים בפוליטיקה, למדתי על מי אני יכולה לסמוך ובמי אני יכולה לבטוח (כמעט באף אחד, למגינת לבי). למדתי לעבוד קשה וחזק וברצינות ולא לעצור לרגע, אבל גם לזכור שכלום לא יקרה בלי שאדאג לעצמי ואטפל בעצמי. זיהיתי אתגרים וכבשתי אותם, לימדתי את עצמי כמעט לחלוטין בכוחות עצמי, עם עזרה מאלון, מההורים שלי ומאחותי המופלאים - אף אחד מהם לא איש מקצוע מהתחום, אבל כולם חכמים ויודעים להקשיב ולתת עצה טובה ושקולה.

אני בטוחה בעצמי. ביכולת שלי כאחות, בערך המוסף שאני מביאה לעבודה מתוך האנושיות שבה אני בוחרת לנהוג באחרים, מטופלים ועמיתים. הביטחון הזה מועצם פי כמה מפני שרכשתי אותו בעצמי, בלי אף אחד שאמר לי כמה אני טובה וכמה אני שווה. מתוך ההתנסויות בשטח ואחרי הרבה מקרים בהם כל מה שטיפחו בי היה מנוגד לחלוטין לאמונה עצמית, בכל זאת הצלחתי למצוא כמה נקודות של אמונה עצמית. מתוך עצמי, לבדי. אחד הפרוייקטים העיקריים שלי עכשיו הוא להפרות את הנקודות האלה ולעזור להן לצמוח עוד ועוד, עד שיאפילו על הפקפוק המיותר ויניעו אותי הלאה. אחרי הרבה שאלות וחיפוש, אני בטוחה שאני במקום הנכון, שבו אוכל לרכוש את הניסיון שיהווה את אבן הפינה, המקפצה הראשונה שתזניק אותי הלאה, אל מה שתהיה הקריירה שלי.

מעל הכל, אני שמחה שסופסוף אני לבדי. בלי אף אחד שמשתלט, מבטל ומנהל אותי, בלי אף אחד שמפריע לי לחשוב או נושף בעורפי. אבל בעצם, אני לא באמת לבדי, לא לגמרי. מפני שכבר למדתי לזהות את אנשי הצוות האחרים עליהם אני יכולה לסמוך, אנשים שאני יכולה להיעזר בהם ולהישען עליהם כשאני זקוקה לכך. בכל משמרת יש צוות שלם שמגיע כשהמצב באמת קשה. ואם הוא לא קשה? אז יש זמן. גם את זה למדתי בחודשים האחרונים.

עכשיו מתחיל הפרק הבא, העבודה השוטפת, העצמאית, רכישת הניסיון שמתרחשת מתחת לפני השקט, חרישית.

עכשיו רק נשאר שיגיע האביב, כי היום הראשון באפריל וכבר ממש מיציתי את החורף הזה!

לכבוד סיום האוריינטציה ויום הולדתי שחל לא מזמן, רציתי לקנות לי מתנה קטנה - כיסוי בד לסטטוסקופ. מדובר במעין שרוול בד שנועד להפחית את השחיקה של הגומי. אני רוצה כזה בעיקר בגלל שלאחרונה הסטטוסקופ שלי התחיל להיתפס בשערות שעל העורף שלי, למשוך ולמרוט אותן וזה די כואב. העניין הוא שיש כל-כך הרבה הדפסים ודוגמאות, שממש קשה לבחור. אולי תעזרו לי? אני לובשת מדים בצבע כחול כהה והסטטוסקופ שלי הוא בצבע תכלת, מידע חיוני לקבלת ההחלטה שהיא גורלית לכל הדעות. תודה!

6 תגובות:

  1. מזל טוב, גם על היומולדת וגם על העצמאות. סקרתי לעומק את עמוד הכיסויים, ואני בעד המערב הפרוע או הסקול-סאפלייז :)

    השבמחק
    תשובות
    1. המערב פרוע בהחלט מגניב, לא שמתי לב אליו בכלל!

      תודה :)

      מחק
  2. גם Nautical Stethocoat נחמד ומתאים לCOLOR SCHEME.
    מזל טוב אחות רצינית!

    השבמחק
  3. יוהו! מזל טוב שם!
    אני הייתי הולכת עלמשהו שיש ו נגיעות אדומות כדי שבור את הכחול,
    והכי חשוב, משהו שיחייך אותך בכל פעם מחדש!
    (האמת שבתכלס המערב הפרוע גאוני)

    השבמחק
  4. אני הכי אהבתי את הפרצופים האדומים נראה לי טוב לשבור קצת את הכחול עם אדום וגם אף פעם לא מזיק קצת אדום נגד עין הרע ;) אבל גם המערב הפרוע מגניב
    בהצלחה בכל ההתחלות החדשות

    השבמחק