סופסוף, פודינג אורז

חגיגות הסתיו נמשכות.

מזג האוויר ממשיך להתקרר. ביומיים האחרונים הטמפרטורה המקסימלית במהלך היום הגיעה ל-13 מעלות ובלילות כבר יצא לנו לראות על מסך הטלפון את הספרות אחת, אפס ומינוס אחת. מזל שאלה השעות בהן אנחנו מכורבלים עמוק מתחת לפוך. אבל אפילו מי שמתעורר רק בתשע בבוקר יכול עוד למצוא שכבה דקה של כפור על שמשת המכונית. בעוד שבוע וקצת, כשאתחיל לעבוד, אצא בשעות הקרות ביותר מהבית ואהיה עדה לתופעות שעד כה אני נוכחת בהן רק מצפייה בטלפון שלי, שבעשר בבוקר עוד ממשיך לספר על מה שקרה בשש.

כבר המון זמן שאני רוצה להכין פודינג אורז. הרעיון ניטע במוחי לראשונה בעקבות הפוסט הזה אצל גל. במשך השנה שחלפה מאז (לא להאמין שחלפה שנה...), חשבתי על המתכון מדי פעם, מחכה לרגע הנכון, בו אוציא את התוכנית מהכוח אל הפועל. קיבלתי עוד דחיפה משמעותית כשנסענו לדירבורן ואכלתי שם פודינג אורז קר, שהיה טוב כל-כך, עד שהטעימה ממנו הביאה אותי לדמעות. כשחזרנו הביתה חיפשתי באינטרנט מי-ורדים.

בשבועות בהם הרגשתי לא טוב חשבתי שדווקא פודינג כזה, עם כל העמילן שבו, עם הטעם המעודן, יכול להתאים מאוד לתפריט שלי, לרפרטואר הדברים שאת אכילתם אני מצליחה להעלות על דעתי. כמה פעמים אפילו חיפשתי בקניות אורז עגול, אבל בכל פעם ויתרתי והחלטתי לחכות. אלא שאז נסעתי עם אלי לקוסטקו ובין שאר הפריטים שאספתי לעגלתי באותו יום, היה גם שק ענק במשקל 25 פאונד, של אורז יסמין תיאלנדי. התירוצים לדחיית הכנת הפודינג הלכו ואזלו. לפני שבוע וחצי, כשקניתי את התבלינים לאגסים, קניתי גם מי-ורדים. כל התנאים הוכשרו, עכשיו רק צריך למצוא קצת זמן פנוי ולהקפיץ קצת את הפודינג במעלה רשימת סדרי העדיפויות שלי, מפני שמפה לשם, אני כל הזמן רק אופה מאפינס וקאפקייקס בזמן האחרון.

החלטתי שאני לא רוצה לבשל את הפודינג עם חלב פרה, מפני שחששתי שגם בצורתו המבושלת הוא ירגיז את הבטן שלי, שגם ככה נוטה להתעצבן בקלות לאחרונה. כל השבוע עבדתי בטיפול בתינוק הפיצי ועזרה לאמו ובאחד הימים פתחתי את המקרר שבביתם ומצאתי שם את התשובה - חלב שקדים. זה מושלם! איך לא חשבתי על זה קודם? הרי יש גרסאות של דייסת אורז או מלבי שמשתמשות גם בשקדים טחונים. הגרסה הלבנונית של מלאבי, Muhallabia, היא למעשה פודינג אורז טחון ושקדים טחונים עם מי ורדים. אז למה לא לעשות וריאציה מסוימת על המתכון הזה?

השתמשתי בחלב שקדים של Silk שהוא קצת ממותק. לפיכך, הוספתי קצת פחות סוכר מהמומלץ במתכונים שונים לפודינג אורז שמצאתי ברחבי הרשת. בגלל שעבדתי כל השבוע ולא מצאתי זמן לנסוע לסופר ולקנות חלב שקדים, בישול הפודינג נדחה שוב. היום כבר לא היה מה שיעצור אותי - נסעתי לטארגט וקניתי קצת (המון!) בגדים, חגיגה קטנה לכבוד כך שהרווחתי שוב כסף אחרי תקופה ארוכה ללא הכנסה. אחרי טארגט המשכתי למאייר וקניתי את כל מה שהיה חסר להכנת הפודינג. כשהגעתי הביתה ישר ניגשתי למלאכה וכעבור פחות משעה התענגנו שנינו על קעריות של אוכל-חלום עם טעם גן-עדן.

טעים מאוד חם או קר

הכנסתי מספר שינויים למתכון מפתיתים. השתמשתי באורז יסמין ולא אורז סושי או ריזוטו, מפני שזה מה שהיה לי בבית. השתמשתי בכוס וחצי של אורז, מפני שרציתי שתצא לי המון-המון דייסה. אחרי בישול ראשוני של האורז במים למשך עשר דקות, הוספתי ארבע וחצי כוסות של חלב שקדים. במהלך הבישול הוספתי עוד כמה שלוקים, פה ושם, כשראיתי שהדייסה מסמיכה מדי אך האורז עוד לא מתפרק מספיק. אני חושבת שהכמות הכוללת של החלב שהוספתי על הכמות הראשונית היא 3/4 כוס, בערך. אולי בפעם הבאה אטחן את האורז לפני הבישול, לקבלת דייסה בעלת מרקם עדין וחלק יותר. תיבלתי את הדייסה בשתי כפיות מי-ורדים (שימו לב! לא תמצית ורדים שהיא מרוכזת הרבה יותר ומשתמשים רק בכמה טיפות ממנה), כפית תמצית וניל וארבע כפות סוכר חום בהיר מהסוג הדביק. הכנת הדייסה הזאת כל-כך קלה והתוצאה כל-כך טעימה ומספקת, שאני בטוחה שאבשל עוד ממנה במהלך החורף הקרוב. מה גם שיש לי עוד בקבוק שלם של מי-ורדים.

כשכתבתי את הכותרת של הפוסט הזה ממש התאפקתי לא לכתוב "פונדיג". אמא, זה מישהו מהילדים שלך שהיה קורא לזה ככה, או שאימצנו את זה משיבוש של ילד ממשפחה אחרת?