יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

Reese's Pieces m&m Cupcakes with PB Frosting

יש לי חברה חדשה ועבודה זמנית.

לפני שטסנו לישראל, כשהתחלתי כבר להתייאש מחיפושי העבודה בסיעוד, פרסמתי שוב מודעה בקהילת הפייסבוק המיועדת לישראלים באן ארבור (שם ג'וליה מצאה אותי בזמנו) והצעתי את עצמי כבייביסיטר. בין הפונים הייתה בחורה אחת, שגרה כבר כמה שנים בעיר. היא הייתה בהיריון מתקדם יחסית, אמורה ללדת בספטמבר והיא מחפשת מישהי שתעזור לה עם התינוק כי היא עובדת קצת מהבית וקצת בחוץ ורוצה לחזור לעבודה מהבית עוד לפני שחופשת הלידה שלה נגמרת. קבענו להיפגש ולראות אם מתאים.

כבר בשיחת הטלפון בינינו הייתה כימיה מעולה, שהורגשה גם בפגישה הראשונה. לפני הנסיעה לישראל הספקנו להיפגש עוד כמה פעמים ובכל פעם הארכנו בשיחה וישבנו יחד כמה שעות. שמחתי מאוד. כידוע, אני תמיד מחפשת חברים חדשים ובמיוחד חברות, כאלה שאפשר לדבר איתן על הכל, המון זמן, מבלי שייגמרו נושאי השיחה. כאלה איתן יש תחושה כאילו הכרנו כל חיינו ושהקשר הדדי, שני הצדדים מעוניינים בו ומושקעים בו. כאלה, שהן קצת כמו אחותי. תחליף, כי מה לעשות שהיא בארץ ואני כאן.

חברה כזאת, שעונה על כל הקריטריונים שציינתי מעלה, עוד לא הייתה לי כאן. אחרי הפגישות הראשונות עוד הייתי זהירה, כי כבר היו כמה פעמים בשנה האחרונה שחשבתי "שזה זה" והתברר שלא, אבל ככל שהמשכנו להיפגש, הרגשתי יותר ויותר בטוחה. לפני חודש היא ילדה. בהתחלה הייתה לה עזרה מבני משפחה שבאו לבקר, אבל אז הם נסעו והיא הודיעה לי שהיא צריכה את עזרתי. נסעתי לשם ביום חמישי שעבר, עם שני מגשים עמוסים באוכל - שניצלים, מרק דלעת ופשטידת פסטה שהכנתי בעצמי אחרי התייעצות עם האוכלים הפוטנציאלים ועוד כיכר לחם שאור שאפיתי בהפתעה וקופסא קטנה עם אגסים בסירופ שנשארו מארוחת שבירת הצום. המטעמים התקבלו בשמחה רבה.

השבוע עבדתי שם ארבעה ימים, מיום שני ועד היום ואפשרתי לאמא העייפה להשלים קצת שעות שינה, להתקלח, לאכול ואפילו קצת לעבוד, כשהיא רגועה ויודעת שהתינוק הפיצי-פיצי בידיים טובות. אני, מצידי, נהנית מאוד מהזכות שניתנה לי, לטפל בתינוק קטנטן, רק בן ארבעה שבועות. אני כל-כך אוהבת אותם כשהם כאלה קטנים, רק אוכלים, ישנים ואוכלים, עובריים כאלה. מזלי שפר עליי, טפוטפוטפו-בליענהרע, מפני שכתמיד, כמעט, זכיתי לפגוש תינוק מתוק, שקט, רגוע ומרוצה באופן כללי. אנחנו נהנים מאוד יחד.

לפני כמה ימים קיבלתי דיווח חי מהשטח - גם שני הבנים הגדולים, בני 9 ו-6, אוהבים אותי. זה לא עניין של מה בכך, העידה האמא, שכן הם לא נופלים בקסמו של כל אחד. ההסבר די פשוט, כנראה - בפעם הראשונה שבאתי לבקר, כשהפיצפיץ היה בן שבועיים, הבאתי מאפינס שזיפים. כשהגעתי בשבוע שעבר עם האוכל הבאתי גם חצי עוגת גבינה אפויה, שנשארה מארוחת שבירת הצום, קנויה אמנם, אבל מי סופר. הבאתי להם גם טעימה מהקאפקייקס שוקולד-דלעת שאפיתי לפני כמה ימים. כנראה שגם בגיל בית ספר יסודי, הדרך לליבו של גבר (או ילדון צעיר) עוברת דרך הקיבה. אולי ככל שהם צעירים יותר, ככל שהדרך הזאת מרוצפת בסוכר, כך היא חלקה ומהירה יותר.

אתמול נגמרו השניצלים וחברתי-מעסיקתי היקרה ביקשה שנתכנן את הארוחה הבאה. בדרך חזרה הביתה עברתי בקרוגר וקניתי מצרכים לקציצות. כשסיימתי לגלגל והקציצות כבר התבשלו על הכיריים, החלטתי שמתחשק לי לאפות. חשבתי על מאפינס אוכמניות ושיבולת שועל, אבל פתאום הבזיק במוחי רעיון - קאפקייקס ריסז-פיסז. אני גם רוצה להכין איזה ציפוי נחמד. מאחר ולא מחליפים נוסחה מנצחת, החלטתי שגם את הקאפקייקס האלה אקח לעבודה היום. האם המיניקה שמחה מאוד על הפינוק הקטן ליד הקפה של הבוקר ושמחה עוד יותר על כך שלגדולים היה afternoon snack כשחזרו מבית הספר. אני שמחתי שמעמדי בתור "האישה הנחמדה שמביאה לנו עוגות" נשמר והתקבע עוד קצת.

חיפשתי מתכונים באינטרנט ובחרתי בשניים, אחד לקאפקייקס, שני לציפוי. לפי הכמויות של המתכון, הבנתי שהוא מניב 24 קאפקייקס, יותר מדי בשבילי. חילקתי את הכמויות לשניים והכנסתי קצת שינויים (איך ידעתי שזה מתכון ל-24 עוגות אישיות? הרמז הוא בכמויות. כוס וחצי של קמח וביצה אחת בדרך כלל יניבו 12 קאפקייקס או מאפינס).


Reese's Pieces m&m Cupcakes

כוס וחצי קמח רב-תכליתי
כפית וחצי אבקת אפייה
1/4 כפית מלח
1/2 כוס חמאה רכה (113 גרם)
1/2 כוס סוכר (השתמשתי בחום בהיר מהסוג הדביק)
1 ביצה בטמפרטורת החדר
1 כוס חלב
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית תמצית תפוזים (תוספת שלי, לא הכרחי)
1/2 כוס עדשי-שוקולד (המתכון המקורי משתמש ב-PB Cups של ריסז-פיסז ומחביא אחד בודד בלב כל עוגה. אני השתמשתי בעדשים)

מחממים תנור ל-180 מ"צ. מרפדים תבנית 12 שקעים בעטרות נייר ומשמנים באמצעות תרסיס שמן.
באמצעות מיקסר, מקציפים חמאה לקרם תפוח ואוורירי, מוסיפים סוכר, תמצית וניל ותפוז ומערבלים עד הטמעה. מוסיפים את הביצה. מערבלים היטב עד שמתקבל קרם חלק ואחיד.
מנפים יחד את הקמח, המלח ואבקת האפייה. מוסיפים את הקמח והחלב לתערובת החמאה לסירוגין, מסיימים בקמח, מוסיפים את העדשים ומערבבים עד פיזור אחיד בעיסה.
באמצעות כף או כפית עוגיות מעבירים את העיסה לתבנית. אופים במשך 16-20 דקות עד שקיסם שננעץ במרכז הקאקפקייקס יוצא יבש.

לציפוי: מקציפים 1/4 כוס חמאה רכה ו-1/2 כוס ח"ב יחד עד תערובת חלקה. מוסיפים בהדרגה עד כוס אבקת סוכר, עד שמתקבל המרקם הרצוי.

אחרי שהכנתי את הציפוי טעמתי אותו. הוא היה מתוק מאוד וגם די קשה, מה שהיה מקשה על קישוט העוגות. לכן, ערבבתי פנימה כמה כפות של ריוויון, שדיללו את העסק ומיתנו את מתיקותו. על חלק מהעוגות זילפתי בלורית של פרוסטינג באמצעות צנתר משונן גדול ולחלק האחר ניסיתי לעצב את בלורית הקאקפקייקס הקלאסית, אבל לא היה לי מספיק ציפוי כדי להגיע למראה המושלם. בכל זאת, אני מרוצה מאוד מהתוצאה. נרשמה הצלחה בקרב מבוגרים וילדים כאחד. בגלל חמאת הבוטנים והעדשים, אני חושבת שזה ממתק מושלם לילדים.

בפעם הבאה: לצלם לפני שמכניסים לקופסא. בושה.
וכך, אחרי הפסקה ארוכה, חזרתי השבוע למסגרת קבועה. השגרה החדשה עשתה לי רק טוב, פיזית ורגשית. בכל פעם מחדש אני נדהמת לגלות עד כמה עבודה ופעילות משפיעות עליי לטובה. רק עוד עשרה ימים עד תחילת האוריינטציה בבית החולים. כמה משמח! אני עוד צריכה לקנות מדים ונעלי ספורט שמתאימות לקוד הלבוש של ביה"ח. בקרוב :)

2 comments:

  1. ואני חושבת איזה כיף ליולדת שיש לה חברה/עובדת כמוך. כשאני נזכרת בחודשים הראשונים אחרי הלידה אני חושבת שמה שהייתי הכי צריכה זה חברה כזו שתהיה גם אשת שיחה, גם תומכת וגם תפנק בממתקים.
    אני לא יודעת עד כמה את מודעת לזה אבל הנתינה שלך נפלחאה ואני בטוחה שהיולדת גם מרגישה כך.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הפרגון!
      כנראה שאחד מהדברים שהביאו אותי להיות אחות, זה שאני מאוד אוהבת לעזור לאחרים. אם אלה חברים שלי, אנשים שיקרים ללבי, הרצון לעזור רק מתגבר. אני עצמי נהנית מאוד מהבילוי עם חברתי ועם התינוק, אני מרגישה שאני הזוכה הגדולה בכל הסיפור. ועוד משלמים לי על זה... :)

      אולי אחרי הלידה הבאה, תזכי גם את בתמיכה שכזו? אני בהחלט מאחלת לך חוויה חיובית כזאת, שתזכי להתפנק :)

      לשמחתי, היולדת מביעה את הערכתה והנאתה מקיומי. זה מאוד נחמד לשתינו.

      מחק