יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

להיט השבוע ולהיט החודש

הייתה עוד מטרה לנסיעה שלי למאייר, אותה שמרתי בסוד. בדרך חזרה נדחקתי עם ההפתעה שלי לעצמי באוטובוס הצפוף שהלך והתמלא בעוד ועוד סטודנטים חדשים שעשו את דרכם בחזרה העירה מוולמארט ומהקניון.

הפתעה
אני לא יודעת לשחזר בדיוק מאיפה קיבלתי את הרעיון לקנות הולה-הופ, אבל מתישהו זה נכנס לי לראש והחלטתי שזה ה-דבר ה-חדש. כזאת אני, נכנסים לי רעיונות לראש ואני לא מחכה רגע נוסף בשביל לנסות ולבצע. אני מאוד אוהבת רעיונות מקוריים שמשלבים פעילות גופנית וכיף.

בחיים שלי, ב-ח-יים - I never Hula Hooped. בגן ובבית הספר השתמשו בחישוקים כאביזר בשיעורי התעמלות. היינו משחקים איתם ים-יבשה וכל מיני משחקי תופסת מתוחכמים, אבל אני לא זוכרת שמעולם הרמתי חישוק וניסיתי לסובב אותו סביב המותניים. ואם ניסיתי - לא הצלחתי, מפני שאם הייתי מצליחה הייתי זוכרת.

בכל אופן, זה נכנס לי לראש וחיפשתי קצת סרטונים ביוטיוב. כמובן שהרשת מלאה בסרטונים שמלמדים How to Hula Hoop. אז נסעתי למאייר וקניתי לי חישוק בשישה דולר, חזרתי הביתה ומיד התחלתי לנסות. זה לא בא לי בקלות ואחרי כמה נסיונות כושלים מצאתי סרטון שמסביר שמבוגרים לא יכולים לסובב חישוק רגיל, שמיועד לילדים, מפני שהוא קל מדי וצריך לזוז מהר מאוד כדי להחזיק אותו מסביב למותניים. יש חישוקים אחרים, עבים וכבדים יותר, שדורשים מהירות פחות גבוהה. אני ממליצה מאוד להיכנס לאתר של יוצרת הסרטון, בו תוכלו למצוא המון מידע על חישוקים, בין היתר, איך לבחור את גודל החישוק המתאים לכל אחד, איך להכין חישוק בעצמכם והחומרים הדרושים וגם שאלות ותשובות בנושא. בינתיים עבר יום ודווקא השתפרתי פלאים - הערב קבעתי שיא אישי של 50 סיבובים ברצף! מאפס ל-50 בפחות מיממה זאת עקומת שיפור מאוד תלולה, אני מקווה שאתם מתרשמים עמוקות.

בכל אופן, כמו בהרבה שגעונות אחרים שלי, אני מחכה לראות אם אתמיד ואם כן, אקנה לי חישוק מתאים או שאכין אחד בעצמי. הסיבה שאני לא רצה וקונה מיד היא שחישוקים "מקצועיים" למבוגרים עולים בין 20 ל-40 דולר ועם כל ההנאה שיש בבזבוז המשכורת הראשונה שלי עוד לפני שהתחלתי להרוויח אותה, הגבול צריך לעבור איפשהו. ההבדל, כאמור, הוא שאני צריכה להשקיע הרבה יותר אנרגיה ולזוז הרבה יותר מהר עם החישוק הקל, אבל למה שיהיה לי אכפת אם אני מעלה את הדופק קצת יותר גבוה, קצת יותר מהר. בנוסף, בגלל המשקל אני לא יכולה לעשות טריקים, אבל גם ככה נראה לי שאני צריכה להשתפר ברמת הבסיס לפני שאני לומדת תרגילים מיוחדים. אז בינתיים, זה מה יש.

ושלא תבינו אותי לא נכון, גם החישוק הזה, שהוא לא האופטימלי בשבילי, גורם לי הנאה ומצחיק אותי מאוד. מאז אתמול, בכל הזדמנות אני קופצת מהכיסא ומנסה כמה סיבובים. גם אם מצליחים וגם אם לא, זה די משעשע. בחיי שזה צחוקים. שווה לנסות :)


. . .

כמו שכבר הזכרתי, מאז שחזרנו עוד לא חזרתי לעצמי. הבטן שלי מתנהגת קצת מוזר, אני אוכלת הרבה פחות מהרגיל, כשאני כבר כן אוכלת משהו, אני בוחרת במאכלים קלים ואחרי שאכלתי אני נשארת שבעה שעות. היו כמה ימים רצופים בהם קמתי מוקדם בעודי בג'טלג ויצאתי מהבית לראיונות העבודה ושלל עניינים אחרים. בהתחלה בכלל לא היה לנו אוכל בבית, עד שעשינו קניות. כל אלה לא ממש עזרו לי לאכול מסודר וגם אחרי שמילאנו את המקרר התעלמתי מהמוסכמה לפיה כדי לחיות צריך לאכול. באופן כללי, בין אם אני אוכלת ובין אם לא, יש לי בחילה רוב הזמן. קייטנה.

היום קבענו להיפגש עם יוני וסמדר בגלידרייה בעיר. כולם בחרו להם גלידה, אני טעמתי שני טעמים ולא הצלחתי להחליט. אחרי עוד כמה דקות של התלבטות הבנתי שבעצם יש לי בחילה ואני בכלל לא בטוחה שאני רוצה משהו. הכריך-עם-צלי שאכלתי לצהריים שלוש שעות מוקדם יותר הספיק לי. אמרתי שאולי אני מעדיפה לקנות לי רק שתייה איפשהו - ג'ינג'ר-אייל, למשל.

הפעם הראשונה בה טעמתי ג'ינג'ר-אייל הייתה כשנסענו עם ג'ון ודניס לאכול המבורגרים בדירבורן. ג'ון שתה ג'ינג'ר-אייל והציע לי לטעום. זה מצא חן בעיני, אבל לא באופן יוצא דופן. ואז נסענו ל-road trip שלנו. כשהגענו אל מתן ברוצ'סטר, הוא הציע לנו לשתות ואמר שיש ספרייט ודיאט ג'ינג'ר-אייל. בהתחלה ביקשתי רק מים אבל אז אמרתי, יאללה, שיהיה - ג'ינג'ר-אייל... ונתפסתי. מתן שם לי בכוס שלוש קוביות קרח שקצת דיללו את המשקה והשביחו את טעמו.

אחרי הגילוי הזה, בטיסה לארץ וגם בדרך חזרה, שתינו ג'ינג'ר-אייל במטוס. הטעם של המשקה משתנה מאוד בין יצרן ליצרן. הג'ינג'ר-אייל של Pret, למשל, היה חריף ומאוד ג'ינג'רי. הם מתהדרים באוכל ומשקאות שעשויים מרכיבים טבעיים וטריים בלבד וכנראה שהג'ינג'ר-אייל שלהם מכיל הרבה ג'ינג'ר טרי. לעומתו, לחלק מהמשקאות היותר מסחריים יש טעם שיותר מזכיר ספרייט מאשר ג'ינג'ר.

אז היום נכנסנו לג'ימיז בדרך חזרה מהעיר וקנינו שני בקבוקים קטנים של ג'ינג'ר-אייל. כשהגענו הביתה מזגתי לי כוס מלאה וזרקתי לתוכה שלוש קוביות קרח. אחרי כמה לגימות הבחילה עברה ואחרי שעה כבר היה לי תיאבון והצלחתי לחשוב על ארוחת ערב.

מצאתי את פרח לב-הזהב שלי.

4 תגובות:

  1. יש כזה דבר הולה הופ מקצועי?? גדול! enjoy!
    מחכה לסרטון שלך ביו טיוב :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. טוב, אולי המילה "מקצועי" היא לא הכי מתאימה...
      אבל יש אנשים שעובדים בזה כמקצוע. מדריכים כיתות להולה-הופ, מגיעים עם חישוקים לאירועים, מבדרים את הקהל ומלמדים את האורחים.

      נראה לי שעד שאני אעלה סרטון ליוטיוב... תצטרכי לחכות הרבה ;-)

      מחק
  2. אכן התרשמתי. חמישים סיבובים זה כישרון אמיתי!
    בכל מקרה, גם עם ענייני הג'ינג'ר (לא אוהבת!) נראה שאת עושה הרבה פעילויות, גורם לי להרגיש בטטה שרוב הזמן שלי אני בוהה בסרטים לצפייה ישירה. אולי הגיע גם זמני לקנות לי חישוק שכזה. יש לך מושג איפה משיגים כזה בארץ?

    השבמחק
    תשובות
    1. מאז שכתבתי את הפוסט הזה כבר השתפרתי מאוד - אני לא סופרת סיבובים יותר, אבל להחזיק את החישוק למעלה זה כבר מזמן לא בעיה. אני שמה לי קצת מוזיקה ומסובבת. השיא היה ערב אחד של חצי שעה ברצף, כל פעם שיר של 4 דקות בערך והפסקה קלה, והשיר הבא אחריו וכולי. זה כיף אדיר, אני ממליצה בחום!
      אני שוקלת בערך 60 קילו (130 פאונד), אז אני מצליחה לנוע מספיק מהר בשביל לסובב חישוק של ילדים, אבל לאנשים גדולים יותר כדאי להשתמש בחישוק "מקצועי" למבוגרים. בישראל? חיפוש קצרצר בגוגל (של המילה חישוק הולה הופ) הביא אותי להמון לינקים של חנויות שמוכרות, נראה שזה עולה בסביבות 100-150 ש"ח.
      האופציה הזולה ביותר היא להכין בעצמך, מצאתי שהאתר הזה מאוד שימושי, בין היתר מציעים שם נוסחאות לחישוב קוטר החישוק המתאים לך:
      http://karentiede.com/hooping/hula-hoop-faq-2/

      תודה על התגובה :)

      מחק