גינה לי חביבה

אתמול קנינו שני שתילים קטנים של בזיליקום ב-7 דולר סה"כ. בינתיים לא נראה שהזבובונים מתרשמים, אבל לי זה נחמד שיש טיפת ירוק בבית. בחרתי שני שתילים עם די הרבה עלים גדולים, למרות שבעצם אני לא יודעת מה מכל זה אמור לדחות את הזבובונים. אולי זאת בכלל הפריחה שמגיעה רק מאוחר יותר במהלך הקיץ ואולי זה בכלל השמן הריחני שהצמח מפיץ כשגוזמים אותו.

לפני

אתמול בדקתי כמה מים השתילים צריכים - אחת לשבוע - והיום פתאום חשבתי שאולי הם גם זקוקים לגיזום (היגיון שנשען על הידע המועט שיש לי שנוגע בעיקר לאמנון ותמר וציפורני-חתול), אחרת הם יגיעו לשיא ויקמלו, דבר שאני לא חושבת שאוכל לעמוד בו. לא שאני איזו גננית מוכשרת עם אצבעות ירוקות, אבל אחרי הניסוי הכושל של גרעין האבוקדו (היה חורף!) אני לא חושבת שאוכל לשאת כישלון נוסף. אני רוצה שהשתילים הללו יגדלו וישגשגו מספיק כדי להבריח את הזבובונים וגם לטפח את ההערכה העצמית שלי במקביל. אם הם ישרדו זמן ארוך מספיק בשביל להוכיח את עצמם אולי אני אפילו אשתכנע ואקנה להם עציצים ואדמה יותר מכובדים. בינתיים הם נשארים בכוסות פלסטיק שלהם, אבל אני משתדלת לתת להם יחס הגון.

אז הערב ניגשתי עם המספריים הגדולים שלנו והתחלתי לגזום, עלה-עלה. תוך כדי גיזום עצרתי, שחררתי צווחת אושר קטנה ואמרתי לאלון, "זה כל-כך נעים לי שיש לי צמחים לטפל בהם! התחלתי לגזום ותוך רגע הרגשתי כמה אני נהנית מזה!". ניגשתי אליו ונתתי לו להריח את קצות האצבעות שלי שתוך דקות נספגו בריח חזק של בזיליקום, חריף ורענן. עכשיו המטבח כולו מריח ככה. איזה בושם נהדר.

התגלמות העדינות

בין השתיל הראשון לשני חשבתי שאולי יש דרך נכונה לעשות את זה ואולי שווה לבדוק לפני שאני עוברת לשתיל השני, כדי שאם עד עכשיו עשיתי את זה לא נכון, אז לפחות הרגתי רק שתיל אחד. מצאתי סרטון ביוטיוב עם הדרכה חיה באשר לגיזום בזיליקום. תגידו לי אתם, יש משהו שאי-אפשר למצוא באינטרנט?!

אז מסתבר שבגיזום הראשון הייתי עדינה מדי. בשתיל השני הרשיתי לעצמי קצת יותר חופש והעזה ואחר-כך גם חזרתי לשתיל הראשון וגזמתי באותה רוח. הקו המנחה הכללי הוא לגזום את הענפים/גבעולים העבים יותר, מעט מעל הנקודה הנמוכה ביותר בה מתפצלים ויוצאים שני עלעלים מהענף. צריך לגזום את השתילים פעם בשבוע והם בתמורה אמורים ללבלב ולהצמיח המון עלעלים חדשים.

אחרי

בתום הגיזום הורדתי את העלים מכל הגבעולים שגזמתי, ותליתי את הגבעולים החשופים לייבוש על הקיר במטבח. בינתיים הם מפיצים את הריח הנפלא שלהם ואולי גם הופכים את המטבח שלנו לפחות ידידותי לזבובונים. את העלים הכנסתי לשקית זיפלוק קטנה ושלחתי למקרר. מחר אסע לקרוגר ואקנה מצרכים בשביל סלט תפוחי-אדמה ואדממה בפסטו שקדים של דורעם גונט, שהופיע לפני שנים ב"הארץ", כששקיות האדממה הקפוא רק עשו עלייה ולא הייתי בטוחה בכלל מה אני אמורה לחפש במקפיא בסופר וגם כשמצאתי לא הייתי בטוחה שזה-זה. מאז שהכנתי את הסלט הזה, לדעתי לפני למעלה מחמש שנים, אני זוכרת אותו בחיבה. ועכשיו, עם כל הבזיליקום הזה - זאת הזדמנות להיזכר בו שוב. נסו ותהנו!

ואם אתם במקרה עוברים באן ארבור עוד שבוע בערך, תרימו טלפון, אני אשמח לתת לכם שקית דחוסה של עלי בזיליקום ואיזו צנצנת פסטו.