זה הולך להיות הפוסט הקצר ביותר בתולדות הבלוג.
אולי פתחתי על עצמי עין כשכתבתי פוסט ביום ראשון בבוקר. בכל אופן, גם בראשון הייתה משמרת קשה. אבל מעניינת מאוד. סיפרתי לכם כבר על האמונה התפלה לפיה המיון משתגע כשיש ירח מלא? אז בסופ"ש הזה היה ירח מלא. תעשו עם זה מה שאתם רוצים.
בראשון בערב בקושי החזקתי מעמד בשביל לאכול ארוחת ערב. הלכתי לישון ברגע שגמרתי לספק את הצרכים הבסיסיים האחרים שלי. וישנתי 11 שעות בלילה. ואז גם שנ"צתי אתמול ולא הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה, כשהשעון צלצל אחרי שעה. אבל התעקשתי.
למרות הכובד והעייפות יצאתי לבריכה. ועשיתי מה שאמא שלי קוראת לו, "תנועות במים". לא משהו מדי שאפתני, פשוט הזזתי את עצמי, במים. הייתי כל-כך עייפה, שכמעט לא היה לי כוח לשחות חתירה. שחיתי כמעט אך ורק חזה. אבל הייתי במים חצי שעה. ונתתי להם לשטוף אותי. ונתתי לגוף שלי לנוע במים, חסר משקל. השמש זרחה אתמול, השמיים היו כחולים וצלולים וריקים מענן והאור הטוב חדר לתוך האולם בו הבריכה נמצאת והאיר את המים ואותי. זה היה נעים.
אחר כך עוד הספקתי לנסוע למכבסה ולקניות. גם נחתי המון וגם הספקתי לא מעט. כולל מלחמה בהר הכלים שהצטברו בכיור, נשענים על הקערה הגדולה שערבבתי בה בצק עוגיות יום לפני שהתחיל סוף השבוע.
אתמול פתחו אזור חדש במיון, האזור הבינוני. שמונה מיטות חדשות, עם מחשב צמוד בכל חדר. וטלוויזיה. כמו במיון הגדול. היום תהיה הפעם הראשונה שאעבוד שם. אני מתרגשת!
שיהיה לנו המשך שבוע נפלא. אני רק צריכה לשרוד שתי משמרות כדי לזכות בארבעה ימי חופשה רצופים. הידד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה