יום שני, 12 בדצמבר 2011

Secret Santa: פוסט בתמונות

לפני כמה ימים אלון סיפר לי שכמה מהחבר'ה איתם הוא לומד יזמו משחק "גמדים וענקים" לכבוד החגים המתקרבים. כאן בארץ חג המולד קוראים למשחק בהתאמה - secret Santa. כל אחד קיבל "גמד" והפרויקט הוגבל ל-10 דולר, כדי שאנשים לא ישתגעו.
ניסינו לחשוב יחד על רעיונות. חשבנו שאולי יהיה מצחיק לארגן "חבילת חנוכה" במן הפוך על הפוך, אבל לא היינו בטוחים שהבדיחה מספיק מצחיקה בפני עצמה ושנצליח להעביר אותה באמצעים המוגבלים שברשותנו. לפיכך, החלטנו לפנק את הגמדית שלנו במאפה ביתי כלשהו.
אלון קצת התבאס כשהוא גילה שהוא מגמד בחורה ולא בחור. איכשהו הוא הרגיש שלהעניק סלסלה מלאה במאפים ביתיים זה משהו שיחשב בעיני רווק שחי על טייק-אווי בתור הפינוק המושלם. ההנחה היא שבנות פחות מתלהבות ממאפים ביתיים כי הן אופות בעצמן. יחד ישבנו וחשבנו והחלטנו לעצב את המאפים בצבעי חג, כדי שלא ייצא סתם, "היי, חג מולד שמח, אפיתי לך מאפינס שאין להם קשר לכלום!"
כשנסעתי למאייר ביום ראשון שעבר אספתי מהמדפים אייסינג וניל (מוכן מראש, יש גבול לכמה שאני מוכנה להשקיע במתנה שאינה מיועדת לחבר אישי שלי). קניתי גם ערכה של צבעי מאכל (בעע) ונשיקות שוקולד של הרשי עטופות בצבעי חג מולד (אדום-ירוק-כסוף) בשביל תוספת עיצוב למתנה המוגמרת.


מצאתי ברשת מתכון פשוט לקאפקייקס וניל. אחרי שהם כבר נחו להם בשלווה בתבנית השקעים וחיכו לתנור שיתחמם, לא התאפקתי ושיבצתי במרכזו של כל אחד מהם פטל. שיהיו קצת מעניינים, מה יש?!

לפני האפייה

כשהקאפקייקס יצאו מהתנור הפטל היה מוחבא היטב בתוכם. הא-הא, המזימה שלי הצליחה! אלה קאפקייקס-הפתעה :)

מצטננים על הרשת

על הקופסא של האייסינג היה כתוב שצריך לחכות שהעוגות יתקררו לגמרי לפני שמתחילים לצפות אותן. אז חיכיתי. בינתיים הכנתי את הקופסא שבה הקאפקייקס יגורו אחרי שיהיו מוכנות. אני אוהבת להשתמש בנייר כסף כנייר עטיפה.


אחרי שהקאפקייקס התקררו לחלוטין הכנתי את הציפוי בשלושה צבעים. בגלל שהאייסינג הבסיסי הוא לבן, שני הצבעים האחרים יצאו קצת פסטליים, אבל העיקר הכוונה...


 פניתי למרוח את שכבת הבסיס -

 

אלון נקרא לצלם אותי בפעולה והגיע מיד. זאת עבודה צוות!

 

שלושה מכל צבע. אבל בתבנית היו 12 עוגות! לאן נעלמו שלוש? הטועם המלכותי התבקש לוודא שהן ראויות למאכל אדם. הוא גם טעם אחת עם אייסינג (בלעעחס). אני קיבלתי שלושה ביסים - אחד מכל עוגה קטנה.

אחרי שכבת הבסיס התחלתי לקשט. עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה בה אחזתי בשקית זילוף. למרות שהייתי עייפה וקצת קווצ'ית (קיבלתי חיסון באותו יום) לא רעדו לי הידיים.

  

בתור חבר בכיר בצוות ההיגוי ורעיונאי מוכשר, אלון ייעץ לגביי השילובים בין שכבות הבסיס לקישוט שעל השכבה העליונה. הסימנים הירוקים המוזרים אמורים להיות עצי אשוח. אבל אמרתי כבר שהעיקר הכוונה, לא?

  

חיכינו עוד קצת שהאייסינג יתייצב (הוא מתקשה ומתמצק ככל שעובר הזמן) ואז העברנו את הקאפקייקס למשכנם החגיגי. עטפנו את הקופסא בצלופן, הוספנו תלתלי-סרט אדומים וצירפנו כרטיס אישי. אני כתבתי בכתב של בת ואלון צייר איש שלג וכמה פתיתים לקישוט. הייתי כבר כל כך עייפה ששאלתי את אלון שלוש פעמים איך כותבים כל מילה ועדיין היה לי נורא מוזר ש"הולידיי" זה רק עם L אחת ולמרות כל ההסברים והתחינות, לא השתכנעתי בודאות שבמילה secret אין עוד אותיות.

  

בזכות הפרויקט המשותף זכיתי לעבוד לראשונה עם אייסינג. אמנם לא הכנתי אותו בעצמי מאפס, אבל גם לזלף איתו נחשב. בעיקר זכיתי להיווכח איזה גועל נפש עתיר סוכר זה. מזל שאני לא צריכה לאכול את זה. תוך כדי הרכבת הקאפקייקס קיוויתי שהנמענת שלנו לא חולת סוכרת. במחשבה שנייה, יש סיכוי שתועפות הסוכר ששלחתי אליה באמתלת רוח החג יהיו הטריגר הראשון. חס וחלילה חס ושלום, טפוטפוטפו וחמסה חמסה.

עכשיו אני יודעת מה אמא שלי תגיד על הפוסט הזה - איך אחרי שאני עושה משהו שכזה אני עוד יכולה לטעון טענות מופרכות לגביי פוטנציאל לא ממומש כמו בפוסט על הסריגה. אמא, את צודקת!

Happy Holidays Y'all!

2 comments:

  1. מאגניב.
    פה יש תכנית להכין בתים ואנשים מג'נג'רברד ולקשט באייסינג (שנכין לבד. לא ניסיתי אפפעם) ואף הצטיידתי בסוכריות צבעוניות "כשרות" (עדשים ודובוני גומי, מה שאני מכנה "זבלה אורגני"). יהיה מגניב :-)

    נעמה

    השבמחק
  2. מה חשוב אם טעים, העיקר היופי!
    (והיופי בפרטים הקטנים כמו פחי המיחזור שברקע. אוי אמריקה!)

    השבמחק